אהבה אבודה

שנים שלח לה מכתבים

השיבה היא לו חזרה

 בנשיקה חתומים

אהבתו געשה

נפשה רעשה

אזר אומץ וביקש

ליום בו יוכלו להיפגש

בחיוב נענתה

והרי  לרגע כה חיכתה

ליד הספסל בשדרה קבעו

האחד את השנייה תיארו

פרח אדום החזיק בידו

אותו רצה להעניק לאהובתו

השעות חלפו השמש ירדה

מנורת רחוב בודדה

לא דלקה

על הספסל התיישב

שפוף וכואב

היא לא העזה להתקרב

חששה כי מזקנתה יתאכזב

ליאורה גל (c)