פליטה קטנה - לפינת התפוח של אילנה בר שלום

פליטה קטנה

שלש שנים עם עכברושים

בתעלות הביוב היא חייתה

שם למעלה הייתה מלחמה.

כשלא שמעה יותר צעדי קלגסים

מכים על האדמה שמעל לראשה,

הניחה בְּתַּרְמִיל בובה מרוטת שׂערות

ספר שאביה הניח על לוח לבו כשלַמָּוֶת נורה

מטפחת ראש שאמהּ אספה בה שׂערה בערב שבת

גָּבִיעַ של כסף שהשחיר מִמֵי הַמַּדְמֵנָה

וגם בְּדַל עיפרון וּמחברת ישנה,

פתחה מכסה של ביוב ויצאה.

באור השמש הם ראו ילדה-אשה

שׂער סתור עינים בּוֹרְקוֹת בִּפְרָאוּת

לא רצו אותה שם

היא הפריעה לשלום הצבור

וגרשוה.

ראתה אנשים כבויי עיניים בדממה צועדים

אמרו לה שהם כמוה – פליטים

הצטרפה אליהם עם צרורה.

גנבו גבולות עברו ערים

באניה רעועה הטלטלו על פני מים סוערים

אמרו כי מולדת הם מחפשׂים,

לא ידעה מהי מולדת

לא למדה את זה שם בביוב מתחת לאדמה.

עם בדל עיפרון רשמה במחברת ישנה

מילים חדשות –

משפחה

מולדת

נדודים

פליטים

מַחֲנֶה עֲלִיָּה...

שם ב'מַחֲנֶה עֲלִיָּה' פתחו את צְרוֹרָה

בעיניים קרועות בְּאֵימָה ראתה –

בובה מרוטת שׂערות מושלכת לַאַשְפָּה

עם מטפחת ראש בלויה וגביע כסף, שחור מִמֵי מדמנה

ורק ספר תפילות מוכתם בדם שׂמו בצד לִקְבוּרָה.

זעקה נוראה במחנה עליה נשמעה

אֶל ערמת האשפה התנפלה ילדה-אשה

אספה אליה בובה מרוטה מטפחת בלויה

וגביע שהשחיר ממי מדמנה

חטפה ספר תפילה מוכתם בדם

וברחה.

בצריף קטן לרגלי גבעה

הניחה על אִצְטַבָּה

בובה מרוטת שׂיער

מטפחת ראש פרחונית שבמי נחל כּוּבְּסָה

גביע כסף מבריק

שבחול – השחור ממי המדמנה הוסר

ולידם ספר תפילות במעיל חדש.

עם בדל עיפרון מחקה מילים במחברת ישנה

משפחה

נדודים

פליטים

ורק מילה אחת נשארה – מולדת

וּלידה צִיְּרָה בית עם עץ וגינה.