מְשַׁל הָאֲדָמָה

מְשַׁל הָאֲדָמָה

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת מְשַׁל הָאֲדָמָה הַמְּטוֹרֶפֶת -

זוֹ הַנּוֹהֶגֶת בָּנוּ כְּמוֹ כַּלָּה מְנָאֶפֶת הָעוֹרֶפֶת רָאשִׁי מְאַהֲבֶיהָ בִּדְמֵי:

בָּאִישׁוֹן לַיְלָה, בְּנוּמָם סְרוּחִים עַל מִשִּׁכְבָה, שְׂבֵעֵי עֲגָבִים, חוֹלָמִים עַל עֲלִילוֹת גְּבוּרָה וְיַיִן,

תָּקוּם וּתְנַקֵּר לִבָּם מֵחֲזוֹתֵיהֶם בַּפִּגְיוֹן הַמֻּשְׁחָז - לְהַקְרִיב לִפְנֵי אִישָׁהּ הַנִּבְגָּד,

וְאֶת רָאשֵׁיהֶם תּוֹקִיעַ בְּסֵתֶר בֻּסְתָּן תַזנוּנֵיהָ לְיַד הַיָּם,

לְמַעַן תַּבִּיט בְּעֵינֵיהֶם הַנִּרְקָבוֹת לְאַט - בְּלֵילוֹת קַיִץ מְכֻשָּׁפִים עַד אֵימָה.

אֲנִי חוֹלָם אֶת טֵרוּף הָאַהֲבָה הַנִּמְשֶׁלֶת בַּכֹּל:

שָׁר תְּהִלָּתָן שֶׁל מַרְיוֹנֶטוֹת אוֹבְדוֹת בִּסְבַךְ חוּטִים וַעֲלִילוֹת לֹא לָהֶן.

עִיוֵר מַגִּיד בַּכּוֹכָבִים, מַעֲלֶה בָּאוֹב קְרָעַי חֲלוֹמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם פּוֹתֵר,

אֲנִי מַזִּיל דְּמָעוֹת שְׁחֹרוֹת שֶׁל דְּיוֹ, שָׁבוּי בִּכְתָב חִידָה שֶׁאֵין לוֹ פֵּשֶׁר.

עַכְשָׁו הַכֹּל אֵינֶנּוּ אֶלָּא הֲזָיָה שְׁפוּיָה עַד כְּאֵב:

יוֹשֵׁב מוּל הַיָּם, מֵבִּיט בַּצִּפּוֹרִים שֶׁהָיוּ פַּעַם דְּרָקוֹנִים - כּוֹתֵב.

אֱלֹהִים יוֹדֵעַ מִי מְלַטֵּף עַתָּה צַוָּארֵךְ וְשָׁדַיִךְ אֲהוּבָה,

וֶאֱלֹהִים הוּא בְּדִידוּת.