גַּלִּים עַל הַמֵּזַח  / נסים פרנקו

מְטַגֵּן הֲגִיגִים בְּמַיִם דְּלוּחִים

שִׁיבֹּלֶת תְּקוּעָה בַּגָּרוֹן

מֵרִים עוֹד כּוֹסִית לְשִׁיכְרוֹן

וְהָעוֹלָם סוֹבֵב עַל צִיר דּוֹקְרָנִי

וּמִלִכְאוֹב אֵין מָנוֹחַ

גַּלִּים שֶׁל יֵאוּשׁ מִתְדַּפְּקִים עַל מֵזַח

גְּבוֹהִים הֵם מִכְּדֵי לִשְׁכֹּוחַ

אֵיךְ כָּל הַפְּרָחִים לָבְשׁוּ צֶבַע אֶחָד

הָאוֹשֶׁר בִצְבֵּץ וְנִמְלַט

כֵּיצַד רוֹאִים מִבַּעַד לָעֲרָפֶל

אִם הָרֹאשׁ חֲפוּי אוֹ נֶחְבַּט

אָסוּר לְהָנִיחַ לְכָל זֹאת לִקְרוֹת

אוֹ לְהַקְפִּיא מַצָּב נָתוּן

אֵין לָתֵת לַדְּמָעוֹת לַחְנוֹק אֶת הַקּוֹל

וְלָאֵלֶם חַנְיוֹן מָתוּן…

אֶת חִיבַּת הַדִּמְיוֹן שׂוֹנֵאת הַמְּצִיאוּת

לְעִתִּים בַּמְּצִיאוּת מַר

מַה קָּשֶׁה לִלְבּוֹשׁ אֶת בִּגְדֵי הָאֱמֶת

מִבְּלִי לִהְיוֹת מְמוּרְמַר.