שירים

אין. סוף... (כ"ז)


וזו לי השקיעה האלף מול הים
ואותם העננים צפים על פני המים
והשמש מתאבדת לה לאט בכתום
והחושך מבעיר לעצמו חלקים בשמיים

וכך תמיד זה נגמר, שנים על שנים
היום מסתיים, השמיים כבים
ובחושיי חזיתי את הסוף במפגש
של מים, רקיע, וזר כוכבים

'אתה עיוור' לחישה מתוכי מרטיטה
אך הגיע הזמן שאפקח את עיניך
אם תמשיך להביט על החומר כשיטה
חידלון יקדם עד-עולם את פנייך

סינוור מרצד, ועיניי החומות כלא היו
רק שני חורים של ריק מתרחבים על פניי
ואני הופך שקוף- הכל עובר דרכי
והאמת הנצחית השתקפה לפניי..

בדיוק היכן שהאופק נגמר ונסגר,
האינסוף נפתח ומתחיל להמשיך
ומפציע האור הגנוז למחר,
בדיוק כשמתחיל להחשיך

תגובות