חזרה ליצירות
סיפורים

מהות החטא

אשריאל | (29/12/2014 08:31) | 100 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

מהרגעים האלו שהבזק של פנים הניבטות לך מאיזה פרופיל רנדומלי בפייסבוק נתפסות לך לחלקיק שניה בזווית העין עם קריצה לאיזושהיא הבטחה לסוד משותף. משהוא שרק אתה והיא ואלוהים מודעים אליו עליי אדמות. איזושהיא פינה המיוחדת לכם באיזשהוא אי מבודד בזמן ששמש בוקר מצייצת אליכם ביחד עם הציפורים בחמימות נעימה על חלקות עור מגולות שדרכן בדרך כלל להיות מוסתרות.

האנרגייה של סיכויי ההבטחה שולחת מיידית פקודה ליד שמקליקה ביעילות ובהיסח הדעת תוך שהאמונה תופסת את מקומו, של הדעת, עת עיוורון רגעי מהבהב בעיניים. ואז זה כאילו בדיוק עכשיו החלפת משקפיים לכאלו עם מסגרת רחבה יותר כאלו שאתה לא מצליח לתפוס בהם בהיקף הראיה את גבולותיהן. שיכול באמת להיות ע"פ עיקרון 'חתולו של שרדינגר' שהן ממשיכות עד אינסוף.

עולם שלם וכמוס נפתח מייד בפניך, חלק ממידע נשמתי רעיוני וזהותי שמישהיא מסויימת בחרה לגלות תוך שהיא מסתירה טפחיים, לעולם כולו. התמונות הם בד"כ הכי כומסות סוד ופיתוי. בייחוד כאלו המשדרות פן מסויים של אינטימיות אל עדשת המצלמה/ סמארטפון. במקום הזה יש לך את החירות הרעיונית המדומיינת- לגלות, לכסות, לשחק ברגשות, לחוש שייך.. נזקק.. נאהב. וכל אשר יעלה על אשליית דעתך. ודיי לחכימא ברמיזה..

אקט פרונטלי, וירטואלי, באי ידעת ובאי השתתפות והסכמת המישהיא המדוברת.

זה.. זה.. בדיוק זה, גם באם התרשם בזמן השעוני למספר שניות ספורות. יכול בקלות להיחשב במימד זמן סובייקטיבי כנצח. נצח של חיבור יישותי שלא באמת קיים. משהוא שנתפס בעינינו כקל שבקלים, יומיומי, שאנו דשים בו בד"כ ברגל גסה. המהות של אקט זה היא בעצם שוות ערך לאותה הפעולה בקיום הפיזי, ז"א אונס. פעולה הנחשבת בתרבות המתקדמת כחטא שאין שיעור לו ואפילו משתווה לחמור שבמעשים: רצח.

אלא כשבאופציה הראשונה אני מפתה את עצמי להאמין שאיש מלבדי אינו יודע ואינו ידע מזה לעולם. אלא שהאמת הנצחית מצביעה על זה בהנף החלק הכי מיזערי שבמסגרת הזמן, ז"א מייד, כשקר גמור- אלוהים ראה גם. אלוהים יודע. ואם אלוהים שהוא מעבר להכל וההכל בו, יודע. הידיעה הזו משתקפת מיד בבירור מסנוור בכל היצורים היישויות והיקומים המוכלים בתוכו. וכך יוצא, שלא רק שזה לא רק אתה יודע מה"סוד" הזה, אלא אפילו הפחותים והנחותים לכאורה שבבריאה משקפים אל תוך עינייך לעג ובוז על הפחדנות שבך שלא מוכנה להתייצב במציאות אל עיניים המביטות בה חזרה ונכונות להשיב מלחמה באים תחליט בעליהן שברצונה לסרב לרצון הזה שבך להיות מורשה להביט ולגעת אל תוך גופה נפשה ונשמתה.

זו.. זו.. בדיוק זו,
היא מהות החטא

בכל הרבדים הוא תופס בדיוק את אותו נפח.
את הנפח של ה'רגע'..

תגובות

חזרה ליצירות