"נסים ונפלאות" לפינת התפוח של אילנה בר שלום

ניסים ונפלאות

ספרי לי סיפור ביקש נכדי,

הושבתי אותו לידי.

אספר לך סיפור על חברות

על אנשים עם לב פתוח לאחרים,

אספר לך על תקווה ועל חמלה

על מעשים טובים ועל מעשים רעים

אספר לך על אהבה ועל אנושיות...

באמת סבתא, קטע אותי נכדי, מה איתך

אני רוצה סיפור אמיתי.

טוב אספר לך סיפור שיש בו הרפתקאות,

שיש בו מתח ויש בו טוב ויש בו גם רוע

וישנה הצגה של קרקס.

אספר לך על קיץ אחד בעיר תל-אביב,

על אשה ששמה 'דודה של שומיש',

שיום אחד בביתה שברחוב ארנון

בין פחי האשפה מצאה ילד שהתחבא,

הוא ברח מיחיה הבריון שרצה להכותו

אמא שלו בבית חולים אבא נפטר.

לילד קראו ניסים ו'דודה של שומיש'

לקחה אותו אל ביתה,

ועוד מישהו נאסף על ידה

קוף שאבד לבעליו הדוקטור כלומברוש.

ו'דודה של שומיש' קראה לקוף –  נפלאות.

ניגשתי למדף והוצאתי מבין בספרים

ספר בכריכה צהובה ובאותיות חומות עליה כתוב

"נסים ונפלאות" ושם המחברת – לאה גולדברג.

התחלתי להקריא לנכדי

על הילד נסים ועל ילדי רחוב ארנון,

שהצגת קרקס רצו להציג עם הקוף נפלאות

ועל ההרפתקאות שעבר כשיחיה הבריון גנב אותו,

ועל הסוף הטוב כאשר נסים עם אחיו ואמו

לביתו של דוקטור כלומברוש עברו לגור

יחד עם הקוף נפלאות...

ואתם ידידי הטובים אם ברצונכם לדעת עוד

על "נסים ונפלאות"

קחו את הספר וקראו.