עקרה

שלושה ימים מסתגרת לבדה
כדי לעכל את כאב רחמה,
על המיטה הגדולה
מחפשת תנוחה שיפה לשינה.

את ריגעיה הקשים משחזרת
בעת ששכבה בחדר הניתוח מפוסקת
את תהליך השאיבה על הצג ראתה
כשביצית בודדה נמצאה.

הדקירה שהפתיעה דמעות שחררה
ובכי עצור גופה הרעיד בטלטלה
הביתה, את עצמה סוחבת במעלה המדרגות
ובכל מדרגה מייסרות המחשבות.

הריון ולידה, זה כל הסיפור בקצרה
אז מדוע הסבל נמשך ללא הצדקה?
שנים עוברות והיא מצפה
לנס קטן ששמו אהבה.