חלום בעציץ

חורף קר

ואצלי בעציץ

נחת חלום ילדות.

צהוב כמו שמש קיץ,

חמוץ כמו קרטיב לימון

ויפה כמו טיול אהבה ראשון.

אחזתי בעדינות בחמציץ

ולרגע הייתי ילדה עם נמשים

ומכנסיים קצרים,

ופתאום אחזו בי רגשי אשמה

עליו ועל חבריו, היביסקוס, שהיה

גיר על מרצפות...

או מקור החסידה וגם

עופרית הכף, כעדי על דש הבגד...

או שעורה נצמדת,

פוסעת אף היא עם כל צעד...

.

.

אחכה כבר לאביב, לראותם 

שופעים בשדות,

ואשאר לתמיד עם טעם מתוק של חלום...

*

מוקדש לך חברתי היקרה אביבה.

ממרחק מחצית הגלובוס, הזכרת לי...