אָהֲבָה וַצֶבַע / נסים  פרנקו

" אֶמְצַע חֹרֶף אַלְפַּיִם וַשֶׁבַע

וְאָנוּ רוֹעֲדִים מִקֹּר

בּוֹקְעִים תָּמִיד בִּפְקוּדַת הַטֶּבַע

וְעוֹמְדִים בְּאוֹמֶץ… בַּכְּפוֹר

אֲנַחְנוּ, חַרְצִית, עִירִית רַקֶּפֶת

נַרְקִיס, חֶלְמוֹנִית וְכַרְכֹּם

שׁוֹטְפִים אֶת הָעַיִן הַמָקֶפֶת

עִם כַּר צֶבַע, בְּכָל מָקוֹם

וּכְכֹל שֶׁנַּעֲמִיק בַּחֹרֶף

נַחְגֹּג אֶת שִׂמְחַת הַצְּבָעִים

וְאֵין אִישׁ שֶׁיָפְנֶה לָנוּ עֹרֶף

אָנוּ כָאן! לִקְרַאת הַבָּאִים!

עוֹד מְעַט וְנִהְיֶה בְּשִׂיאֵנוּ

הָאָבִיב יִפְרוֹשׂ פְּרִיחוֹתָיו

בַּלֵּילוֹת, אַהֲבָה תִּישָׂאֵנוּ

וְנִזְכֶּה לִטְעוֹם פֵּרוֹתָיו

טוֹב לָנוּ הֵיכָן שֶׁאָנוּ

נַמְשִׁיךְ לְיַפּוֹת כָּאן בַּכֹּל

וְאִם טוֹב לָכֶם אִתָּנוּ

אִמְרוּ לְכוּלָם זֹאת בְּקוֹל."