שירים
הבלדה האופטימית על האיש הטוב (כ)
שמעו נא ידידיי הבלדה על זה האיש
אשר בקשיש נהג לחלק לכל נזקק וישיש
ארז לו מיודענו צרור של רגשות על מקל
הניח אותו על כתפו, ויצא לו לטייל
ובדרך מה הוא רואה שומו שמיים
ילד קטן על האדמה שוכב ומייבב שבעתיים
ילדון למה זה תבכה, האיש אותו שואל
רעב אני, אומר הילדון ובאיש מסתכל
רעב אני כל כך לתשומת לב
אין מתייחסים אליי וזה כואב
אל תדאג קטנצ'יק, מיודענו אותו מנחם
במקרה יש לי בצרור כיכר תשומת לב שלם
בשמחה לפרוסות לך אותו אבצע
תאכל ממנו מדי יום וכך תשבע
הו תודה אדוני, ממש ממש תודה
עוד יבוא יום ואחזיר לך על זאת הטובה
ממשיך האיש בדרכו אל עבר השקיעה
עוצר לרגע על החוף ומביט בגלים בכמיהה
והנה על שובר הגלים המוריק מאכזבה
יושבת לה נערת חמד בודדה ועצובה
שואל האיש אותה מדוע זה כאב לעינייך בא
צמאה אני היא עונה לו, צמאה אני לאהבה
שבוע תמים יושבת אני כאן ומחכה
לאהובי היחיד והנצחי שיעלה בחכה
אם כן מלבך הסירי דאגה, אומר לה הברנש בחדווה
יען בצרורי ישנו כד חתום אשר מלא כולו באהבה
ברצון אתן לך אותו להרוות צימאונך
כל עוד תלגמי ממנו בוודאי ישתפר מזלך
הו תודה לך איש טוב על נדיבותך
מבטיחה אני שעל טובה זו אשיב לך
הלילה ירד והיכן אלון? שואל האיש ומביט לפנים
ושם בצד הדרך על שלט עץ רשום "פונדק דרכים"
נכנס האיש ובפנים ישנו ניחוח תבשיל חמים ונעים
אך על שולחן בצד יושב לו אדם ומזעיף פנים
ניגש ידידנו אליו ושואל לשלומו כדת וכהלכה
שלומי כשלום האבלים אחר המיטה בתהלוכה
אך ניראה אתה משופע בכל טוב, תעיד החליפה
חליפה הוא עונה במבט עצוב, הנה רק עטיפה
גם כסף וכבוד יש לי לרוב אך חסרה לי השמחה
עונה ידידנו: שמחה דווקא ארזתי לרוב, אתנה לך
ומיד שולף הוא אשכול של שמחה מן הצרור
אכול ידידי והחיוך אצלך פרוץ יפרוץ כדרור
הו תודה לך רעי הטוב על זה האשכול
מתי שתצטרך אותי על טובה זו לך אגמול
בבוקר האיש קם אבוי צרורו ממש ריק
את כל תכולתו אתמול הספיק הוא לחלק
מביט האיש אל כרסו שהחלה להצטמק
אלך ואדרוש מהאיש העצוב שהפך צוחק
במבוא הפונדק רואה הוא אותו צוחק ומהלך
בוקר טוב אומר לו ידידנו ומנסה לחייך
אולי תואיל להשאיל לי קצת מהאשכול
יחיה הוא את רוחי ויוציאה מן השאול
מיד הוא מביט בו בגיחוך שבגיחוכים
אין לי פנאי עכשיו לשמח כל מיני זרים
אינך רואה שעסוק אני בריקוד ושירים
לך לך לחפש שמחה אצל אנשים אחרים
ממשיך האיש בעצב בדרכו השחוחה
אלך אל הים אולי שם אמצא מנוחה
ושם על שפת הים בין גלים וצדפים
מוצא הוא את הנערה ההיא מתנה אהבים
עם עלם חמודות ממש גבר שבגברים
ושניהם ביחד נראו מאוד מאושרים
וכך כחום היום והאיש הלז נתקף צמא
אבקש ממנה קצת ודאי תביא לי לגימה
אינך רואה שעסוקה אני, כך היא משיבה
לך לך למקום אחר לחפש שם אהבה
וכך הוא ממשיך לו בגלותו הכפויה
ראשו סחרחר עליו ובטנו רפויה
ומרחוק הוא שומע קול צהלה ומשחקים
ורואה הוא את הילד משתובב עם חברים
עכשיו ודאי ימצא מזור לנפשו ההרוסה
וודאי לא ימאן הילדון לתת לו פרוסה
היי קטנצ'יק הפסק רגע עם חבריך להלך
הבא נא לי פרוסה ואשביע עמה החך
אומר הילד לחבריו: ברנש זה לא לטעמי
איני מכיר אותו בכלל ומבקש הוא את לחמי
הסתלק מכאן מיד פן אליך נתנכל
ונשליך בך אבנים עד אשר תיסקל
ראו זאת ידידיי, צפו וראו מה הפך הוא להיות
יושב בקרן זווית, לבוש בלואים ומקבץ רגשות
יושב ומבכה שעות על שעות מה מר גורלו
הרי נהג בנדיבות ועל מה זאת הגיע לו
וכך בצר לו בכיסיו הוא החל מפשפש
אולי ימצא שם דבר מה אותו יוכל לנשנש
ולהפתעתו בכיס חולצתו השמאלי שם באזור הלב
כדרך נס מוצא הוא שקיק חתום באור זהוב מהבהב
וכשפתח השקיק מצאו מלא כולו זרעי נתינה
אותם יוכל לזרוע והיבול יספיק לו לשנה
הרי מגידולם אפשר להפיק כל מזון רגשי
וארוחות לכל השבוע גם שבת גם שישי
מסחיטתם מפיקים נוזל צלול של מיץ אהבה
ומכתישתם בבית הבד שמן משובח של שלווה
באפייתם כיכרות מצוינים של תשומת לב
ופריים הוא אשכולות של שמחה נטולת כאב
על כן לא לחינם על פני המים שילח לחמו
בדרך פתלתולה חזר הוא אליו להלל את שמו
וכך בשמחה חזר לו לביתו זה האיש
אשר מלחמו נהג לחלק לכל נזקק וישיש
ולאלה שעשו לו עוול כבר מחל מזמן
הרי לא בגינם יהפוך עורו וייעשה קמצן.
