"מכתבים"/ ברק ויס

תינוק יקר! זה עתה, אתה נושם פעם ראשונה ומריח את העולם החדש. בצאתך מבית-החולים, הפנה מבט לאחור וזכור: לכאן תשוב. הבט בשמיים, בשמש ותיהנה-אכן עולם יפה. הבט באנשים המחייכים אליך, הבט לאחור וזכור: לא תמיד הם יחייכו כך. תבכה ילד, אל תפסיק לבכות. כשבוכים חושבים פחות, תיהנה לבכות על צרותיך הזעירות ותיהנה מהקלות שהדברים מסתדרים. ידידי החדש בעולמנו, אל תסכים לגדול. העולם יתנפץ בפניך. הים ילדי, הים לא באמת כחול-זו השתקפות השמיים. ילד, הישאר תינוק לנצח. בלי לדבר, בלי לצחוק, בלי שאלות. רק לבכות ולהשיג בדמעות. אני כאן ידידי הקטון, שומר ובוכה איתך. ------------------------------------------------------------------------------------- מת יקר! נו, אמור: אכן יש טעם? מה אתה שווה עכשיו, כשאבן מוחצת את צלעותיך. הרי קושי בנשימה יש גם בחיים-למה למות בשביל זה. ספר לי מעט על בית-העולם שזה עתה עזבת. דבר מהר יקירי, מחר הרוח תייבש את הדמעות והופ...תישכח. עם בוא הרוח, עפר יעוף על השם החרוט במצבה ושמך יתערפל. נצל דקה זו, כמו שלא ניצלת בחייך ותציל...את בני-האדם כפויי-הטובה לחייהם, ספר להם איך החמצת אהבה, עסק גדול, קשר עם בנך היחיד. איך כמעט חיית- אבל נגמר הזמן. פרט על הסבל שעברת, איך רצית לחיות באמת ולא אמרו לך מתי להתחיל ו...תציל: את עצמך משכחה, החושך שבקבר לא יסתיר אותך מפניי, אותי הצלת.