מַעַיְנוֹת מַרְפֵּא

מַעַיְנוֹת מַרְפֵּא

מים זורמים בְּבִרְזֵי פְּלִיז

בַּאֲוִיר מִתְּעַרְבֶּלֶת

מוזיקה של מלאכים,

כאן שותים מים טהורים

כַּאן מַחֲזִירִים נְעוּרִים

כאן מרפאים לבבות פצועים.

מים בְּסֶפֶל עם פִּיָּה צרה

שלא לאבד אף טיפה

אולי ירפאו נפשי.

המים צוננים

מתיקותם נעימה

המתנתי –

הַלֵּב הָלַם וְנָצַר כְּאֵבוֹ

לא הרפה,

המים נספגו בגופי –

לא הביאו מזור לנפשי

חיפשתי מים אחרים.

ואז –

פגשתי בַּךְ,

הושטתי לַךְ ידי

אַתְּ הובלת אותי

אל מַעַיְנוֹת מַרְפֵּא אחרים

אַתְּ יצקת אֶל לִבִּי

מילים.

שתיתי מילותיך

וְהֵן הָיוּ לִי צֳרִי,

המילים הטובות נספגו

בדמי

מלאו את לבי

אַתְּ בִּשְבִילִי – מַיִם חַיִּים.