יצירות אחרונות
וּמוֹתַר הָאָדָם (4 תגובות)
בבר 1 /שירים -11/08/2026 12:49
נערתו מסדרת (2 תגובות)
ZR /שירים -11/08/2026 12:00
עד שתבחרי בי🌹🌹🌹 (5 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -11/08/2026 08:20
הדמיון מחפש אותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -11/08/2026 06:40
לַהֲבוֹת עֵינַי מְפַזְּזוֹת (9 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -11/08/2026 00:37
בְּמֶרְכֶּבֶת אַפּוֹלוֹ (13 תגובות)
אלפי /שירים -10/08/2026 22:23
זְרָעִים שֶׁל תִּקְוָה (13 תגובות)
אביה /שירים -10/08/2026 15:51
פוסטים
רחל - בתגובה כדבריו של נסים פרנקוכמה עובדות על רחל, לא פרטים ביוגרפיים כמו תאריך לידה ופטירה וסיבת המוות רחל כתבה בתוך מרחב תרבותי בו נשים כמעט ולא כתבו. כדאי לקרוא את מכתביה כדי לדעת עליה יותר. ישנם מכתבים שכתבה לחברת ילדות, שולמית גליגאי "שו יקרה", מרתק לקרוא ולהבין את המקום ממנו היא כותבת. היא מתמודדת עם השפה - בהתלה הייתה לה בעיה באיזו שפה לכתוב. עליה להתמודד עם עולם הדימויים של השפה כאשה. רחל מסתייגת מהמליצות שהשפה מביאה, זו לא האשה שאני רוצה להיות וזו לא השפה שאני רוצה לכתוב. ישנו שיר שלא פורסם בחייה ונמצא בעיזבון, שיר כואב ומלא ריגוש אִשָּה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה... כָּךְ: בְּמַבָּט מָסוּר וְעָגוּם שֶל עֶבֶד, שֶל כֶּלֶב נָבוֹן. הָרֶגַע גָּדוּש וָזָךְ. דּוּמִיָּה וְכֹסֶף סָתוּם לְנַשֵּק אֶת יַד הָאָדוֹן - ==== ושיר נוסף שמלמד על חיפוש הדרך שלה בכתיבה הוא נשלח לא. ד. גורדון ולא נכלל באך אחד מספריה. הֲלָךְ נֶפֶשׁ / מאת רחל בלובשטיין לא.ד. גורדון הַיּוֹם הָלַךְ
וְהֶחְשִׁיךְ, --------- חיפוש הדרך היא מחפשת את השביל שלה. המרחב שבו היא הולכת הוא אילם. יש כאן שאלה מרומזת - היש מי ששומע את קולה. בדידות גדולה בדרך הזו שהיא הולכת בה. אפשר לכתוב על רחל עוד ועוד, ולא לכסות את יפי יצירתה ואת עומק עולמה. את הסבל המתבטא בשירים ואת העצב הנורא "בן לו היה לי..." שבת שלום.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |