דואט אהבים קרבי

גַּם אֲנִי חוֹרֵשׁ מְזִימוֹת

גַּם אֲנִי זוֹמֵם פִּתּוּיִים

אֲנִי זְאֵב מַחְלִיף צְבָעִים

כְּמוֹ זִקִּית דּוֹחָה בַּיָּמִים.

בַּיּוֹם אַחְמִיא לָךְ הֲכִי

בַּלֵּיל אֲשַׁחֵר לְטַרְפִּי.

גַּם אִם לֹא תָּנוּעִי מִמְּקוֹמֵךְ

לֹא אֶפֹּל כְּמוֹ פֶּתִי בְּרִשְׁתֵּךְ.

וְאֵיךְ תִּלְכְּדִינִי?

מִי צוֹעֵק זְאֵב וּמְבַרְבֵּר?

מִי מִתְלַהֵט מִמִּלּוֹתָיו?

זְאֵב עַכְבִישֵׁי-אֵין לְךָ חוּשׁ שִׁשִּׁי

אִם אֶרְצֶה לְחַפֵּשׂ אַפְעִיל עֵינַי

דַּי לִי בעקרבון הַמַּזִּיל רִיר לְחַמּוּקַי.

לְלַכְּדֵנִי?? הִצְחַקְתַּנִי??

לֹא מַבָּט מְשַׁכֵּר יְזִיזֵנִי

לֹא זְאֵב מְבַרְבֵּר יִלְכְּדֵנִי