"הָרִים הַגְּבוֹהִים לַיְּעֵלִים"*

                      מוקדש לגלי שבלתה סוף שבוע עם יעלים

"הָרִים הַגְּבוֹהִים לַיְּעֵלִים"*

הלכתי אל המדבר

על פני צורי הַיְּעֵלִים

בְּתַּרְמִיל בין דפים ריקים

הנחתי את שִירִי.

ראיתי יָעֵל יורד בַּסְּלַעִים,

כָּרִית פרסותיו הרכה

ננעצה בַּמִּדְרוֹן התלול,

הרכין ראשו אלי

עיניו החומות דברו שלום.

אחזתי בקרניים מעוקלות

הוא נשא אותי איתו

ריחף מעל תהום

איש לא עבר מעליה,

אבן שדרדרתי אליה

עדיין נופלת שם אל תוך הריק.

שֶלֶג נָמַס בְּהַרֵי המדבר

הלבן הרגעי פינה מקומו לחום

סְיֵינָה וְאוֹמְבְּרָה חייכו אלי

מים זכים נקוו בין סלעים.

יעל בא לשתות, פינה לי מקום לידו

שתי אתי, אמר – זהו נקטר האלים.

השענתי ראשי על צמרו החום

עצמתי עיני

בא שירי ומלא את דפי הריקים.

*תהילים ק"ד י"ח