יצירות אחרונות
תודה על ועל... (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
גיא ההריגה- הטבח הנורא (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/11/2024 21:16
מה לך אישה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -20/11/2024 19:13
מִיקָה מִגְדַּלּוֹר (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /סיפורים -20/11/2024 16:56
שירים
שמרים של אהבהשמרים של אהבה (או "תמצית
הזוגיות")
איך מתגעגעים אחרי עשרים שנה, למי שאת איתו יומם וליל?
ממה נוצרת ציפייה, לסוף היום לערב שגרתי, אותו מקום, אותו חלום.
ניסיתי ללוש את הצורך הזה לעיסה אחת מוצקה. ולאפות אותו, לעוגה חמה ומתוקה.
אבל הוא, זה החיבור החמקמק מגיע אלי טיפין טיפין. מעט תשוקה, טיפת נוסטלגיה של זוג בשקיעה, חתיכת זיכרון מהבהב של שניים במשחק, וחתיכת קפואה של זמן, של שילוב לב
וידיים – ממרחק.
כולם, כל הזיכרונות, טובים הם לכיסוי מתוק של מאפה הזוגיות אבל מה הבצק? העיקר? הבסיס?
התשובה היא: אתה, אני ואת הם הבצק של הזוג. הלב שלי הוא קמח ושלך – המים. דמעותיי המלח וצחוקך – סוכר.
אך בשביל שמרים, להצלחת העסק צריך טיפה קטנה, ריכוז של זוגיות. זה לא זיכרון, גם לא נשמר בפריזר כל פעם מחדש יש שמרים ליצור ביחד.
ומהיצירה הזו – טופח הבצק וכך נוצר מקום, לכל מה שבינינו.
תשוקה נוסטלגיה תוכניות וכל שאר עולמנו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |