עונות השנה

המעבר בין העונות 

העולם מתחלק לארבע, לפי עונות השנה ולפי אזורים.

 הנה מתקרב ומגיע כבר האביב והוא ממש חביב,

עטור הוא פרחים ומסביבו מתעופפים פרפרים.

כל הארץ מרבדים בצבעים וכולם אוהבים ומכבדים את האביב,

אפילו שטיחי כלניות אדומים לכבודו נפרשים,

וכולם  ממנו מבקשים:  אביב,  בבקשה הישאר איתנו  זמן רב מהרגיל

 ואל תפנה  את מקומך למר קיץ החם וההביל .

אך האביב הנכבד עונה –אינני יכול, מחכים לי בעוד מקומות בעוד עולמות.

גם שם לאנשים קר ומחכים להתחממות.

וכך כעבור זמן לא רב עוזב את עולמינו האביב , עוזבים  איתו גם מרבדי הפרחים היפים,

וגם   רוב הפרפרים  המרהיבים ואנחנו ממש מצטערים.

הקיץ מגיע  ומביא איתו חום , הזעה ואי נעימות רבה,

השדות מצהיבים, הפרחים נובלים, והאנשים כל הזמנים צמאים.

אך יש  בקיץ  גם נחמה, הולכים לים ולבריכה, יש חופש מלימודים ולפעמים גם מעבודה,

יש טיולים ונסיעות בעולם ובכלל די כיף לרובם.

עבר הזמן החום מעיק, ההזעה גוברת ומיחלים למעט רוח לצינון האויר והאוירה,

הסתו שומע שחם  ומודיע שהוא בא.

לא עובר זמן רב והיא מופיעה, בדרך עושה  מעט רוח  שאת  האויר מצננת, היא  מקררת ומתקררת ולהתקררות גורמת.

העצים את העלים משליכים  והם עומדים עירומים בשלכת,

לא נעים להם להיות עירומים.

הסתו מיום ליום משנה פניו ,מה הוא זיקית? כולם שואלים.

 יום חם עד שרב, יום קר ,יום גשום  אך יש גם ימים נעימים.

אנשים  נעשים חולים מהחילופים ורוצים גשם לנקיון האויר  והנופים.

לחורף כולם מייחלים , אך החורף נמצא כרגע בעולמות אחרים ,רחוקים .

לבסוף הוא שומע את הקריאה של התושבים, מרגיש את הציפייה 

ונענה לקריאה.

הנה  הוא מופיע, אדון חורף, עטוף בכובע ומעיל, בצעיף ובכפפות

וגורם לאנשים להתלבש בשכבות ולהיכנס מתחת לשמיכות .

וכדי להתחמם  הם שותים הרבה  תה חם  ועוגות

ולצהרים מכינים ואוכלים  מיני מרקים עם ירקות.

קר..גשם,  ברקים ורעמים ורוחות חזקות מנשבות.

 אנשים שחכו כמה היה להם קשה כשהיו  הלילות חמים וכאשר היו מזיעים ויושבים ליד המזגנים, מתלוננים ומקטרים ,

אז עכשיו , כאשר קר ,הם מתגעגעים לחום וללילות הארוכים.

ככה זה אצל בני האדם ,  רוצים את מה שאין,

 שוכחים איך היה כשהיה  וממה שיש לא  ממש מרוצים  או רוצים,