נוסע אני במכוניתי שומע מוזיקת פינק פלויד רגועה , חולם בהקיץ על אירועי היום . יום מיגע עברתי , ישיבות , דיונים החלטות , פרצופים של אנשים עולים וצפים , לא ברורים מטושטשים. שיירת המכוניות ארוכה והשיר "הלווי שהיית פה " מעורר איזה זמזום בראשי , זמזום שלא עוזב.
ממשיך לנהוג הדרך ארוכה , חולם על הרגע שהגיע לביתי , רעב אני לא אכלתי מהבוקר , אני מדמיין חביתת ירק ענקית , פלחי עגבנייה ומלפפונים , חריץ של גבינה מתובל בשמן זית , מרחף על ענני המחשבות והזמזום לא עוזב לרגע .
מסתכל אני כה וכה מחפש את מקור הזמזום ,אף זבוב לא נראה בשטח , אני מגביר את עוצמת המנגינה והזמזום לא נעלם , הוא רק מתגבר. החלטתי להפעיל את המזגן אולי הזבוב יעלם ולא קורה דבר.
אני ממשיך בנסיעה פותח את החלונות החום המחניק המלווה באדי עשן מכוניות נכנס למכונית . שאון הכביש מחריש אוזניים והזמזום ממשיך ללוות לא מפסיק לרגע. אני סוגר את החלון וממשיך בנסיעה.
בבוקר שנסעתי לעבודה לא היה זמזום ברכב , מהיכן הגיע?, ניסיתי לשכוח ממנו ולהתרכז בדרך. אתמול בערב לפני שנסעתי הביתה עברתי דרך הפאב הסמוך לעבודתי. ישבתי שם זמן מה, מתבונן בנכנסים, הבר היה עמוס חבורות אנשים יושבים ומפטפטים , זוגות יושבים ומסתודדים , סתם אנשים שקפצו לרגע ללגום כוס משקה . מוזיקה חרישית ריחפה ברקע ונתנה אווירה קסומה של חופש. ישבתי בידי כוס הבירה ופניה השתקפו בכוס לרגע ונעלמו. בהמשך הצטרפו אלי מספר חברים והמשכנו להעביר את הערב בשיחות חולין ובדיחות על כל העולם.
התנועה לא זזה המכוניות התנהלו בכבדות , אחת אחרי השנייה , שרשרת אין סופית דמיינתי שרשרת ארוכה של קופסאות פח מבריקות אחת אחרי השנייה , בכל קופסא יושבת דמות ללא עיניים ללא אוזניים שיירה אחת ארוכה. השיירה החלה לנסוק לשמיים שרשרת ארוכה ארוכה , לידה שיירה נוספת של קופסאות בכל קופסה דמות . עוד שיירה ועוד שיירה סובבות מעגלים מעגלים ולא מגיעות לשום מקום.
ניסתי לצאת מקופסת הפח , היא הייתה נעולה . ברדיו נשמעה הודעה שהדרך חסומה ויש להישאר באוויר עד פינוי החסימה. מלמעלה נראו המכוניות כשיירת נמלים ארוכה כולם נוסעות לשום מקום , בכל מכונית דמות עם משקפי שמש הנוהגת את הרכב ליעד בלתי ידוע בחייה.
זמזום הזבוב העיר אותי והחזיר אותי למציאות, השיר "הצד האפל של הירח " התנגן והלילה החל לרדת. התנועה התנהלה בעצלתיים והירח הופיע בשמיים , אכן היה לו צד מוצל. פנסי הרחובות לפתע דלקו , באחד הבתים החלון היה פתוח ולפתע נראו בו פנים נראו ונעלמו.
נכנסתי לאזור התעשייה , בתי זכוכית ובטון תחמו את הרחוב , בכל חלון זכוכית השתקפו הבתים ממול , העולם נראה שילוב של השתברות בית בבית , שיירת קופסאות הפח חלפה מעלינו בשריקה צורמת חלפה ונעלמה.
באחת הישיבות היום הגיעו אלי אורחים מחברת מחשבים , הם הציגו לי מצגת ארוכה ונידמה לי שלרגע ראיתי את פניה חולפות מציצות , פנתה בשאלה אל אחד המציגים ועזבה.
הדרך לא נגמרת והזמזום ממשיך , נכנסתי לקטע בין עירוני והגברתי את מהרות הנסיעה . מכונית ספורט אדומה חלפה על פני ופנים מוכרות חלפו והתרחקו. עוצמת הזמזום הלכה וגברה. העיניים היו סגולות עטורות בריסים שחורים ארוכים, האף היה סולד ומעט מנומש, שפתיים היו אדומות והחיוך היה אלוהי , כוס הבירה בפאב של אתמול צבעה את עורה בצבע ענבר מבהיק ונדמה ששמעתי גם את צחוקה.
התנועה נעצרה אורות מכונית משטרה הבהבו מרחוק , קול של אמבולנס נשמע אנו עומדים ומחכים. כבר זמן רב לא נפגשתי עם בחורה , חוזר אני כל יום אל הבית הריק , שומע מוזיקה חוטף משהו לאכול והולך לישון. עבר זמן רב מאז חברתי לחיים עזבה את הבית ולא חזרה, היא אפילו לא השאירה פתק. הזמזום שב והציק. את סוג הזמזום הזה כבר לא שמעתי זמן רב , מאז שהיא עזבה.
ניסתי לחשוב מהיכן נשמע הזמזום , בשקט נשמעו פעימות ליבי לפתע התמזגו עם קצב הזמזום והפכו לאחד. המחשבה על ההיא מאתמול , התרגשות מיוחדת בלתי מוסברת , מנגינה שבא מאי שם , ריחוף ענוג של מחשבות , ראיתי רק את פניה וזה קרה.
לאט לאט הגענו למקום התאונה , בצד עמדה מכונית ספורט אדומה , ממרחק ראיתי שמנסים לחלץ פצוע, מרחוק קשה לראות מה קורה . מנורות סימון התאונה האירו את האזור והמכוניות התנהלו לאיטם. ככל שהתקרבתי הזמזום גבר והלך , ראיתי את החובשים מעלים דמות לאלונקה ומובילים לתוך האמבולנס. בדיוק שעברתי עוד הספקתי לראות פנים, עיניים סגולות עטורות בריסים שחורים ארוכים.
