הַשִּטָּה פָּרְחָה שוּב

הַשִּטָּה פָּרְחָה שוּב

מִשְנֵי צִדֵי הַדֶּרֶךְ

פָּרְחָה הַשִּטָּה,

כְּמוֹ אֲשָדִים צְהוּבִּים

יָרְדוּ עָנָפִים עַמוּסֵי פְּרָחִים

וַאֲנָחְנוּ עָבַרְנוּ שָם.

כְּמוֹ בֵּין שְנֵי טוּרֵי אֲבֵלִים

חָלַפְנוּ עַל פָּנֵיה,

רֵיחָה עָטַף אוֹתָנוּ

בְּעָנָן שֶל קְטוֹרֶת,

כְּמוֹ זוֹ שֶהוּקְטְרָה

בַּמִּקְדָּש

בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים

בְּקֹּדֶש הַקֳּדָשִים.

וּמְעַכְשָיו

בְּכֹל שָנָה

תַּשוּב הַשִּטָּה וְתִפְרַח

וּתְּסַפֶר עַל אֵינוּתְךָ,

מְעַכְשָיו

תָּמִיד יִהְיֶה מוֹתְךָ

צָהוֹב.