והאדם - בעקבות החוויה הנפלאה בשוק הפשפשים, תודה לעצמי-עצמי שלנו

והאדם

וכמו קפא שם הזמן מלכת

רק האבק המצטבר הבהיר

שחלפו, עברו להם השנים.

ניחוחות ילדות

ידי הקטנה ביד אימא

הגוררת

בין ריהוט עזוב

ארנק שנשכח

סרוויס של סבתא שנזרק.

אולי זה שמכר פה פעם

מזמן אינו בין החיים

אפשר כי באו לו יורשים

את אותו ברט הם על הראש חובשים

בטוח השתנתה לה המטבע, התחלפו המחירים

אך עדיין – נותרו סימני חיים.

של -

זה אשר ישב על הספה

תה מהביל מן הסרוויס שתה

שפתון של זו האישה

נותר מונח באותו ארנק

שאותה שנים ליווה.

והאדם –

 היה, הווה, יהיה.

שוב הוא מספר סיפור על אהבה

אכזבה, עצב, גם שמחה.

זה הלב הפועם

ורק התפאורה משתנה.

שוק הפשפשים

סיפורי חיים.