חזרה ליצירות
שירים

אנחנו שורדים עצמנו לדעת

אודי גלבמן | (16/04/2015 20:27) | 108 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


אנחנו שורדים עצמנו לדעת

באותו הילוך שלישי נוגעים

באוטומט המבקש לעצור את חיינו:

בזכרון הקם עלינו מפה ומשם,

דרך הוריו של זיגי המותירים אותו

ביתמותו הכואבת לאורך דורות

של כאב ופצע בלתי מגליד,

ודרך שירת התקוה של ילדי 

הגימנסיה העברית במונקאץ'-

וביניהם עומד אבי, צעיר ותם:

ושפתיו ממלמלות את אבני הדרך

בהן יהלך אל ארץ אבותיו,

ובה ימות צעיר לימים- נושא

בלבו את כאב געגועיו לאשר עזב,

להוריו המתים , לרעיו הנספים,

לאחיו שדעך באושוויץ יום בטרם תום

המלחמה הארורה ההיא.


ואני נושא את כאבו- אחריו.

כי זו ירושתו. וזה סבלו -

ואיתם אני נודד.

עד הלום.

 


תגובות

חזרה ליצירות