זן ותה הרכבת

זו  הרכבת

שהיו בה צחוקים וחלומות.

זה הקטר,  

אלה הקרונות שְשָחקוּ המסילות

בדרך המפותלת לכיליון

והשמיים נטענו עצבות דמומה

כוכבים לא נלחמו בָּרִשְעָה

ואין פּוֹדֶה .

זו   הרכבת

אלה  הקרונות

דחוסים  בנרדפים על שמם .

עיניים לטושות מאחורי ווילאות .

והזמן איננו תם ...

קטרים

מתגלגלים על מסילות

ענן קטורת מכסה רקיעים

ואין מושיע

והזמן כמו לא ידע

זו אותה הרכבת

שיהיו בה צחוקים וחלומות.

פנינה  לביא שבת 18/04/15