שירים

עוֹד הָיְתָה בִּי רוּחַ
מְנַחֶמֶת,
אוֹחֶזֶת שָׁבְלֵי סַעֲרוֹת
חַיִּים,
וְנָטְלָה מִנְיָן קַבִּין
שֶׁל אֵשׁ,
לְהוֹלִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ
הַטּוֹב.

אָז
לָמָּה קָמוּ הַפְּרָחִים
הַמֵּתִים
לְהַכּוֹתֵנִי?

תגובות