סיפורים

חנוכת בית

בס"ד מאת: עליזה שגב מגוש קטיף "הלו שלמה, שמעת חדשות? אני לא מאמינה, רק עכשיו עברנו לבית החדש וכבר דיבורים על פינוי...אוי לא?! אני המומה. מה זאת אומרת קשקושים ודיבורים, הרי אתה מכיר את שרון: הוא בולדוזר אמיתי, כמו שכולם אומרים: 'רק הליכוד יכול', והוא היחיד שמסוגל לכך." ובליבי עוברת מחשבה, איך יכולתי לתת את הקול שלי בבחירות לאדם הזה. אוי, רק לפני שבועיים עשינו חנוכת-בית. אני לא מאמינה שהשקעתי בבית הזה את הטוב שבטוב כשהלכנו לבחור אביזרים שונים לבית: ריהוט,ריצוף,כלים סניטרים ועוד ועוד דברים. המחשבה שלנו תמיד הייתה שבונים לכל החיים. בנינו קומה שנייה לעדי שתתחתן ב"ה בעוד עשר שנים. אני לא מאמינה, את השבת חתן של בני לא אעשה בבית, אמנם זה בעוד שש שנים וזה לא עוד הרבה. מה?! ראש הממשלה רוצה לנתק אותי מהחלומות ומהתכנונים העתידיים שלי, זה הרי לא הגיוני. לפני כשנתיים, רצינו לבנות ואז אהוד ברק דיבר על פינוי. גנזנו את ההחלטה לבנות. לאחר שהוחלף השלטון, חשנו בטוחים ונתנו דרור לכל מאוויינו, כדי לבנות את בית חלומותינו, ואכן הוא בית חלומי ומדהים!! בשוכבי בלילה במיטה חשתי פחד ועצבות המאיימות להשתלט על כל רמ"ח איבריי. "האם כל הריצות והכספים שהשקענו, זה כדי שאחר-כך ערבים יגורו כאן?" אני שואלת את עצמי "מה? הם ניצחו אותנו בטרור שהפעילו עלינו? אלוקים, אלוקים, אתה שומע אותי? אבא יקר, נכון שאתה לא תיתן לבניך האהובים לעזוב את נחלת אבותינו? אברהם אבינו היה בגרר, כאן ממש בגוש קטיף. אלוקים, נחלתנו היא של שבט יהודה שסמלו ארי וכיאה לשבט זה שהוא מולך ושולט וחי וקיים. נכון שאנו נמשיך להיות בנחלתנו לנצח נצחים עד אחרית הימים? " וכשהתעוררתי מוקדם בבוקר, גמלה בליבי החלטה: לא אתן לעצבות להשתלט עלי. אני בוטחת בריבונו של עולם ומה שיהיה יבוא עלינו לטובה. בפתרונים לאלוקים, מה אני ילדה קטנה, מבינה על מה ולמה? והרי גם מעל רמת-הגולן, הייתה עננת פינוי שהתפזרה ללא כלום והם רק הרוויחו מזה, פרסום, תיירות ועוד. זה מבחן האמונה בה', רק עליו אשים את מבטחי כי הוא צור כל העולמים.

תגובות