דמעות    מאת  רמי נוריאל                                

    החלטתי לבכות גם בלי סיבה אמיתית,‏
סצנה מרגשת בסרט

או פצע קטן

אולי   גם

משיר ישן ותמונה  ישנה
לא יודעת למה.

אבל הדמעה בקצה של העין
אולי קיוויתי שהדמעות יגמרו.

אבל לא האמנתי
או שרציתי להשתחרר.
אולי ציפיתי שאחרי כל הפעמים שאבכה
הדמעות יאבדו משמעות, יכאבו פחות

אבל לא האמנתי
אני כאן כדי להזהיר אתכם;
הדמעות בוכות מעצמן,
הן אוהבות לבוא בזוגות
כל אחת היא עולם ומלואו, אישיות חדשה.
אתה מתחיל לבכות על משהו אחד
ואז הזכרונות צפים והמחשבות נסחפות
ואתה בוכה על הכל בבת אחת.
חשבתי שאי אפשר
הנהר שבכיתי עלה על גדותיו ומשמש כחומה.
אך הסרט  טרם  נגמר

אך

והפצע לא נעלם
והגיע הזמן לעמוד מול העולם
מעבר לנהר  מעבר לחומה
והדמעות  ממשיכות  בשלהם

בשיר  ישן בתמונה ישנה

,‏יום חמישי 25 יוני 2015

,