הלך יחיא קונקורדנציה אי שם בשנת 1971 והוא קצת יותר צעיר והוא הולך ככה ברחובות של תל אביב ומבסוט מהחיים והבת ימימה והבן עזרי הולכים לבית ספר עממי ואשתו מרת ג'דטי בינת עמאתי מכינה מאכלים כיד המלך ועסוקה במטבח שתהיה בריאה, אבל הוא לא עסוק כי הוא לא מועסק אלא מובטל. ומה יש לו לבנאדם לעשות חוץ מלהגות בדברי תורה שנאמר "והגית בו יומם ולילה" ואומר חכם חנוכה בן משה הלוי "והגית בו אלף לילה ולילה" ואילו יחיא אמר לעצמו: "יא בא יה, מי יתנני פרנסה, אם תתנו לי כוס של יין להבדלה ותעסוקה אפילו ממר עבדללה"
והנה הלך שמה ברחוב הירקון ושמה ליד חוף המציצים ראה צריף מסכון ומדפוק שריד של שכונת מחלול ופתאום נפתחה משם הדלת ואנשים מוכרים מן הטמבלוויזיה, שכאילו יצאו ממכשיר הטמבלוויזיה והוא הסתכל עליהם ועצר והם הסתכלו עליו וראה שהם מתייעצים האחד עם השני והיה שמה טאוויל אחד שהוא הכיר ועוד אחד עם חולצה ככה פתוחה מהסרטים של הקולנוע שעזרי כל הזמן היה הולך אליהם והשלישי עם תלתלים, וההוא גברא נעצר ושאל אותם: "מה אתם מסתכלים עליי? מה אתם רוצים מתימני פשוט כמוני? אתם רוצים תמונה? אתם רוצים חתימה? אני לא מפורסם"
וההוא מהסרטים של הקולנוע אמר: "שמע בחורצי'ק, אני אומר לך משהו, אתה עשית לנו את היום! אנחנו מחפשים שחקן"
"אני? שחקן? ישחקו עצמותיכם ולא אני, אני לא בנוי לקולנוע, איך אני יכול להיכנס שמה במסך ולהישאר חי" אמר יחיא והוסיף "כי לא יראני האדם וחי"
"מתחכם אה? אתה בדיוק האדם הנכון במקום הנכון" אמר ההוא מהקולנוע והציג את עצמו "אני אורי זוהר" והצביע על הטאוויל ואמר ככה בקול חגיגי "הזמר אריק איינשטיין" ואחרי זה הצביע על אחד עם תלתלים "צבי שיסל"
"רץ כצבי" ציטט יחיא ואמר "היו צריכים לקרוא לך צבי ישראל ולא צבי שיסל, כמו שנאמר "הצבי ישראל על במותיך חלל"
"כן... והוא יגיע לחלל" אמר אורי זוהר "אתה טוב בפסוקים ואנחנו צריכים אחד כמוך שיהיה שתול שלנו בחידון התנ"ך, אנחנו נשתיל אותך"
"והיה כעץ שתול על פלגי מים" ציטט ההוא גברא יחיא.
וההם הסבירו לו שהם רוצים להשתיל אותו בחידון ההוא מול כל מיני מתמודדים מכל רחבי העולם רק יש להם בקשה שישנה את השם שלו ליחיא סחוג, וההוא יחיא נתעצבן עליהם ואמר:
"אני סחוג? תתביישו לכם יא שדים, אני יחיא פתאחי ואבא שלי עליו השלום היה דיין בקהילת רדע ואני בן תורה מכפר סבא, אולי תקראו לי יחיא תופאל (רוק) ?"
"ומה אתה אומר על מקדמה של כמה מאות לירות?" אמר אורי זוהר (שיהיה בריא)
"או, על זה אפשר לדבר, כמו שאמרו רבותינו, תנו לתימאני מאני"
והם באמת תדרכו אותו מה לעשות, ושיהיה בריא, שינס מותניו ונסע ירושלימה וניגש לחידון המקדים ועבר ככה בקלות את המשוכה, ואחר כך עוד חידון אזורי ואחר כך חידון ארצי שם בלע את כולם כמו שאומר הפסוק "תבלעמו ארץ" וניצח מתמודדים מישיבות תיכוניות ומחוגי תנ"ך ומחוגי הלכה ועלה מעלה מעלה במעלות התורה ולא נרחיב את הדיבור על מה שקרה שם כי די לחכימא ברמיזא ויחיא פתאחי בגניזה והתנ"ך לא נח מכאן ועד תש"ח ומשם עד תשכ"ח וביום מושלג עד שנת תשל"ג.
ובכל זאת הגיע הרגע שבו יחיא הגיע לחידון התנ"ך העולמי ואשתו מרת ג'דטי הכינה לו חליפה יפה ישר מן הבוטיק של קריינדלשמלץ ברחוב אלנבי וגם שלחה איתו סל מלא מגדנות כדי שיקבל תיאבון לא רק בתשובות אלא גם בקיבה ואמרה לו ככה יפה: "טוב שיש מקום שבו אתה יכול לשלוף את הפסוקים שלך כמו חיצים אחד אחד"
"ומבלי שתשלחי אותי למכולת" עקץ יחיא
והחבורה של הלול הביטה מבעד הקלעים וראתה את יחיא מנצח וגורף הרבה נקודות (שיהיה בריא)
וכבר צבר בשלב המוקדם "473 נקודות מתוך 400 נקודות".
"לבחור יש ראש של קומפיוטר" אמר אריק איינשטיין"
"אחחח.. רק שירוויח את האלף לירות" אמר בליבו אורי זוהר
ובסוף נותר יחיא מול חרממףף מסודן וגוסטב אריקסון משבדיה. וההם היו ט'מאעים גדולים ומי יודע כיצד הגיעו לגמר זולת פרוטקציה של ההוא השופט יוסף בורג מנוחתו עדן שידע מלא שפות על בוריין.
והגיעה שלב השאלה הזהה ויחיא ציפה לה מלא זיעה:
"היכן מופיע הפסוק איש תחת גפנו ותחת תאנתו בתנ"ך"
והסודאני לא ידע את נפשו והיה קופייץ כל אימת שנשמע צלצול הגונג והשופט אמר: "מה הוא קופייץ" ועוד העיז את פניו ניפח את הלחיים כמו ארמסטרונג עם החצוצרה וזינק עוד ועוד עד שהקהל רצה לברוח מן האולם כי חשב שהסודני יתן לו כאפות ומכות ולטמות והשומרים בכניסה היו דרוכים, אולי זה מחבל מן הפתח?.
והשבדי הבלונדיני היה כבד לאללה וגם שאל האם מדובר בגפן במובן של גופן או במובן של גרובן והתפלסף והציע מיליון פירושים עד שאמרו לו שקיבל 16 נקודות ואז נרגע.
אבל כשהגיע תורו של יחיא שיהיה בריא ציטט מן הכתובים ממש בלי בעיה:
"בראשית מ', פסוק ט'. מלכים ב', ד', פסוק לט', ישעיהו ז', פסוק כג' ועוד ועוד ועוד ולא פסק פיו מלפסוק פסוקים, עד שהשופטים אמרו "אתה את הנקודות שלך כבר קיבלת" והיכו בגונג כדי שיחיא יפסיק את פסוקיו אבל אז הסודני קפץ כנשוך עקרב.
ויחיא היה מבסוט עד שהחל לשיר "אהווה אהווה אהווה" וכמעט יצא בצעד תימני אבל התבייש כי היה נופל מן הבמה ומקבל בומבה בראש והיה עושה עצמו לחוכא ואיטלולא וללעג וקלס. והקהל מחא לו כפיים ונעמד בתשואות רמות כמו שנאמר "תרומם בת רמה"
ובינתיים יחיא הוזמן לעלות לבמה וקיבל איזו מעטפה לבנה ולחץ את הידיים של השופטים וחטף פלשים איומים של מצלמות ופנה והלך לחדר הלבשה ואז תפס אותו בצד אורי זוהר ואמר לו: "אתה הרשמת אותי מאוד, אבל יאללה תן את המעטפה, אני רוצה להפיק סרט חדש וחסר לי בדיוק הסכום הזה של האלף לירות"
ויחיא התעצבן ככה חזק ואמר: אמרו חכמינו, כי מציון תצא תורה ומתימני שום אגורה, מה שנכנס אליי לא יוצא בחיים, אני עבדתי על זה קשה"
"תן ת'כסף" דרש הקולנוען.
"בחלומות הלילה בצאת הכוכבים" העיז יחיא "אולי כשתחזור בתשובה אני יביא לך את האלף לירות, יא כופר יא משומד יא עמלק, יא בלעם בן בעור ושכם בן חמור, יא פרעה, ראיתי מה עשית עם ההיא מונה זילברשטיין בצריף כמעשה זמרי בן סלוא, ואיך שהיית שמה בחוף של מציצים יא לא מתבייש יא משומד, לך תלמד תורה יא ג'חש עול ימים, תלמד תורה כמו שנאמר "כי הם חיינו ואורך ימינו"
"תן ת'כסף!" צעק זוהר וניסה לקחת לו את המעטפה
ויחיא נתן לו דחיפה והעיף אותו מעבר לדלת
"אוי" נאנק זוהר "חשבתי שאין לך כוח, מה זה? מאיפה יש לך כוח להעיף אותי ככה ולגרום לי לחלושעס כזה?"
"כוחה של תורה!" נדלק יחיא והוסיף:
"זמנך עבר"
וההוא זוהר, נכבה לו קצת הזוהר בעיניים ונרתע אחורה מיחיא ונעלם ואחרי כמה ימים לחץ על ועדת התרבות של הכנסת ומצא תקצוב אחר לסרט הבא שלו
עברו שמונה שנים ובאמת אורי זוהר שיהיה בריא חזר בתשובה ובכלל שכח מעניין הכסף, וגר ברחוב פנים מאירות בירושלים ובעוד הוגה בתורה ועל ראשו כיפהל'ך שחורה ומשנן את המשנה על רבי חנינא בן דוסא שהיה הדוס הראשון בעולם ואכל תאנים כל היום, נכנס אליו איזה מבוגר תימני ובידו מעטפה והוא ככה מפתיע אותו ולוחץ לו את היד ואמר:
"הרב אורי, אני יחיא פתאחי, אתה מכיר אותי, אני הייתי איתך בעולם הסרטים"
"אני? עברו הרבה מים בירדן מאז שהייתי בקשר עם מישהו מעולם הסרטים"
"תראה, פעם, לאחר שהשתתפתי בחידון התנ"ך ניסית לקחת ממני מעטפה עם אלף לירות ואני לא הסכמתי ואמרתי שאני אחזיר לך את הכסף רק כשתחזור בתשובה, והנה חזרת בתשובה ואתה הוגה בתורה וזה אומר שאני צריך לתת לך את הכסף, תראה, אני לא נגעתי בו, החבאתי אותו בין הצנצנת של החומוס לצנצנת של השעועית במטבח, זה מגיע לך קח את זה"
ואורי הביט בו כלא מאמין והנהן ככה בראש לאות תודה ולקח את המעטפה ואמר:
"תזכה למצוות והכסף הזה גם הולך למצוות כי עוד מעט אני יחתן את הבן שלי עם הבת של אריק והכסף יכסה חלק מהאולם, לפחות שיהיה שם רבע עוף ואורז וגם אפונה וגזר"
"אריק חרבי תורישמו ידי" התלהב יחיא "איזה אריק? אריק שרון?"
"לא, אריק איינשטיין" השיב אורי, הביט ביחיא והוסיף "תגיד, אני יפה?" כשהוא מלטף את פניו.
"לא" השיב יחיא "רק דוד, כמו שנאמר ודוד יפה עיניים, רועה בשושנים" ואתה אורי שעליו נאמר
"אורי וישעי ממי ארא"
