אֲנִי וְשִירִי - לבמת הדיון 'קירקגור על המשורר'

אֲנִי וְשִירִי

מרקתי שירי,

עמדתי משתאה

מול השתקפותי

לא הכרתי עצמי

אם זו אני?

נטלתי מכחול

ציירתי מראותיו,

אודם שקיעות בתוך כחול

להט צהוב במדבר

עגור היה שם, מכוות אש אדומה

על ראשו.

תרתי אחרי האהבה

נטל אותי שירי,

אהבה אראה לך

אראה לך גם שכול

אראה לך תהומות

ומרחבים אין סוף...

ערפילים ירדו

טשטשו בבואתי

שמים נמוכים נגעו בי

הרעידו מיתרי לבי,

השיר שמט עצמו ממני

נשארתי אני,

שירי מרחף

מחפשׂ מנחת

לרדת אליו,

מחפש לב אוהב

שיאסוף מילותי

מכאובי

ויאסוף אותי -

כי שירי

הוא

אני.