זה בכלל לא קשור

לא קשור / מוטי לקסמן, יום כיפור תשע"ו.

<> 

זה בכלל לא קשור.

ביום הכיפורים התפללתי

בבית כנסת זמני,

רק ליום כיפור.

משום מה,

כובדתי לעלות לתורה.

זה לא קשור, בכלל.

עליתי.

"מרדכי בן שמואל ושינדעלע"

זה אני.

זה לא קשור.

זכיתי בעליה השנייה.

בכלל לא קשור.

עקבתי אחר הקורא המיומן,

"וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת

גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.

וְהִקְרִיב אַהֲרֹן

אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה'

וְעָשָׂהוּ חַטָּאת.

וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל

יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו

לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה".[1]

שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת,

וְהִקְרִיב

הַגּוֹרָל לַה

הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל

<> 

אז, מה?

כך כתוב.

פתאום,

ללא כל קשר

הופיעו

מאמע שינדעלע וטאטע שמואל

שלי.

שניים.

עיניהם פעורות,

זועקים ללא קול.

"שניים, פנחעס והערשאלע

אחד הוקרב,

גם לשני לא מלאו 5."

1940.

אירופה בוערת.

אירופה הורגת.

אחריהם,

באתי לעולם.

<> 

שניים

תורה, הורים, קרבנות.

שניים.

עיני זולגות.

לטלית.

ממש לא קשור.

ממש?