שירים

נוח והתיבה


   נוח והתיבה                       חיים שוקרון 

איך זקנת נוח,
חלפו ימיך, כמו הרוח.
הרוח, שנשבה על המים הרבים.
שטילטלו את התיבה, בגלים אדירים.

כבר מוללת עלי זית יבשים,
והיונה, מילאה את הכיכר בחריונים.
זוזות זוגות, הם בכבש ירדו.
פרחו להם, לאחור לא הביטו.

באררט נותרת, בצל התיבה.
עצומה היא, מטילה את צילה.
עייפת מלטפס במעלותיה,
בכופר, לכפר את סדקיה.

בשיממון חדריה תתהלך,
בישימון דבריה תתהפך.
והיונים, עוד לדרוש שבים:
הב לנו, הב לנו עלים.

כבר דואב הגוף וכואב,
.ועייף הוא, עייף
ורוצה הנשמה, רוצה.
לשוב ולקבל משימה.

"עשה לך סירה קטנה,
ושוט בה, שוט בה, יחידך".
לא זוגות ולא יונים,
לא עיזים וחריונים.

במפרש תכה הרוח,
ייתך הגשם, לא ינוח.
אררט היא רק שלך,
 שלך היא אררט.

לא של שם, לא של חם.
לא של יפת גם.
גם אימם לא תהיה שם.
שלך היא אררט,
לנישמתך.


הזכויות שמורות לחיים שוקרון

תגובות