יצירות אחרונות
אֵין כְּמוֹ הָאַהֲבָה (10 תגובות)
אביה /שירים -23/12/2024 12:40
השירים העדינים שאת כותבת. להמשך במת הדיון של נורית (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/12/2024 11:06
עודי רואה אותו / בית קולנוע ילדותי (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/12/2024 04:21
כָּמוֹנִי, / בְּשׁוּלֵי בָמַת הַדִּיּוּן, זלדה, שִׁירָה. (15 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/12/2024 23:24
דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/12/2024 22:55
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (12 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סיפורים
ההבטחהההבטחה/לב עקרב
"זכרי את אשר הבטחת , יום יבוא אחזור ואת תהיי חייבת לעמוד הבטחתך" אמר ונעלם. רונה יושבת היא על הבר , בוחנת בעיניה הסגולות את קהל המבלים. חבורת גברים רועשת ישבה בצד , מספרים בדיחות גסות וצוחקים בקול רועם. זוג נראה מסתודד, על פי פרצופיהם נראה איזה סוד תלוי באוויר. שלש נשים בשלהי השלושים לבושות במיטב מחלצותיהם , מפטפטות על הא ועל דא ומידי פעם מנסות לצוד תשומת לב של הגברים הבודדים היושבים על הבר. פניה המיוחדות מושכות תשומת לב , בהחלט מיוחדת עיניים בוהקות , ריסים כהים ארוכים, שפתיים אדומות ופנים מצוירות כמו גנובות מציורי נסיכות האגדה. גופה תמיר מעט מלא , הוא אינו שדוף כמו כל שאר הדוגמניות שאיתם היא עובדת יום יום. כבר בגיל ארבע עשרה התגלתה . תמיד הייתה במרכז העניינים. גופה החטוב משך את עיניו של מעצב חברת עילית והוא החליט תוך שניות להפכה לדוגמנית הבית . תמונתה התפרסמה על כל לוח מודעות. היא הופיע בפרסומות טלביזיה והייתה מוכרת בכל בית בארץ. כל תנועה שלה תועדה בעיתונות , הנסיעות שלה , הפעילות בחברות בין לאומיות והופעתה בכל אירוע חברתי. שמה התפרסם במגזינים בינלאומיים ותמונתה פיארה עמודי שער לא מעטים . שמה הוא שם נרדף להצלחה. לאחרונה הצטרפה לטלנובלה בתפקיד מרכזי ותוך ימים ספורים הפכה לכוכבת טלביזיה. רונה הייתה בחורה חזקה מטבעה. היא עמדה מול אתגרים לא קטנים. מסעות צילום ארוכים ומפרכים , ראיונות אין ספור מול כתבים מתוחכמים שניסו לחטט בכל פרט בחייה. צלמי פפראצי שרדפו אחריה בכל מקום . מעולם לא נראתה עם בן זוג . השמועות דיברו על העדפות המיניות שלה . אך היא דחתה בנימוס כל שאלה בנושא. בידה כוס יין אדום "מרלו" הסוג היותר אהוב עליה. הצבע האדום העלה בראשה זיכרונות . היום לפני עשר שנים היא הייתה בת שש עשרה. המכונית הייתה אדומה , מבטו החודר לכד את עיניה. משהו היה שם כאילו נכתב על תקופה אחרת. את ראשו כיסו תלתלי זהב. עיניו היו ירוקות כאבני ברקן. הוא לבש חליפה שני חלקים ונראה מהודר מאוד. לצווארו שרשרת כסף כבדה ועליה תלוי מדליון בצורת אריה. אריה היה סמל משפחתו של רונן משפחה אריסטוקראטית ועשירה מאחד מיישובי השרון. אותו יום יצא לפגישת עסקים עם קבוצת משקיעים שהגיעו לארץ. על הפרק עמדה עסקת מיליונים . בנית שרשרת בתי מלון לשירות העשירון העליון. הוא היה בדרכו לחדר הישיבות במלון בו שהה. ועיניו נתקלו בעיניה. עינייה הסגולות זהרו, את פניה עטפה הילה קסומה של נסיכה מהאגדות. היא לבושה במכנסי ג'ינס כחולות וחולצת מחשוף. בדרך לאולם התצוגה. היא הרגישה כאילו נתקלה בקיר. קיר מסוג שלא הכירה. קיר שואב וממכר. קיר קסום העוטף אותה, הפוף נוצות קלילות , ריחוף לעולם בלתי ידוע. הוא המשיך בדרכו ונעלם. תצוגת האופנה לקחה מספר שעות , הקולקציה הייתה של החברה הידועה בארץ. רונה עלתה מספר פעמים על מסלול התצוגה . אבל היא לא הייתה שם. פניו ודמותו לא הפסיקו לעמוד כנגד עינייה . בדמיונה הוא ממתין לה בקצה המסלול , מושיט את זרועותיו והיא מזנקת לתוכם. הוא מרים אותה על כפיו מובילה למכונית. סוגר את הדלת אחריה ויוצא בשעטה לכיוון בלתי ידוע. מסתובבים הם על חוף הים . תלתליו הזהובים מתנופפים ברוח , עיניו ירוקות שיקוף של הים , כל חיוך שלו גל מכה חוף. צחוקו מתגלגל . הוא מצמיד אותה אליו. היא חשה את שרירי גופו הנוקשים אל מול גופה הרך. עוטפת אותו. שניהם מרחפים מעל רואים את האנשים בחוף כבובות זעירות , צבעוניות . קהל הקניינים בתצוגה מוחא כפיים . "האם את רוצה עוד משקה" שואל המוזג. רונה מהנהנת בראשה. כאשר נחת המטוס בלונדון . רונה קראה לנהג המונית שייקח אותה למלון. מחר מחכה לה יום עמוס. היא מסתכלת מהחלון ורואה את מגדל הבינג בן ושומעת את שנים עשר הצלצולים. שניהם היו בחדר, צופים במגדל. למחרת יום התצוגה ישבה רונה בבית קפה במרכז תל אביב. ישבה עם חברה ופטפטה. הוא נכנס וניגש אליה ושאל " את רוצה להצטרף אלי" היא ללא היסוס נטלה את תיקה ויצאה מבית הקפה. המכונית האדומה לקחה אותם לשדה התעופה. שם חיכה מטוס מנהלים . תוך חמש שעות הם היו בלונדון. מחזה הזמר בתיאטרון היה נפלא. לאחר מכן יצאו למסעדת גורמה באחד הרבעים של לונדון. כאשר נכנסו למסעדה ניגש בעל המסעדה לרונן וחיבקו. ניכר שהוא היה מבקר קבוע. כל המלצרים מסביב קרקרו סביבם והשירות היה מלכותי. רונה הרגישה בחלום. כמו באגדות הנסיך הגיע על הסוס הלבן . העלה אותה על הסוס ויצא לארמונו. כן היא בארמון חלומה ולידה נסיך, נסיך מאגדות. מטילים הם על גדת הנהר. כוכבים מרצדים בשמיים. הוא מניח את ידו על כתפיה . היא נרעדת . צמרמורת עוברת בכל גופה. היא מרגישה משיכה. משיכה בלתי נשלטת. היא מתרפקת מתמסרת. מביטה בעיניו נשאבת אל תוך נשמתו. "אני מבטיחה שתמיד אהיה שלך ורק שלך , גם אם תעלם עכשיו , תמיד תהיה שלי" הם מגיעים למלון הוא נושא אותה על כפיו אל תוך החדר. הבגדים נושרים מאליהם . גוף מתחבר לגוף . גבר לוגם אישה. אישה שוזרת אהבה. ושניהם נסחפים לתוך חלום. הבוקר מגיע, היא פוקחת עיניה.על השולחן מחכה לה קנקן מיץ תפוזים , טוסט קלוי בחמאה, מספר סוגי מרקחת וביצים מבולבלות. במרכז כוס של מים וורד אדום בתוכה. היא רואה את חיוכו . מושכת אותה חזרה למיטה ולא מרפה עד ששניהם מסיימים את ריקוד האהבים. המשקה השלישי בידה . שעון הבר מצלצל שנים עשר פעמים , חצות . היום עבר בטיולים . לאחר שביקרו בבית קפה קטן באחד מרובעי לונדון בשעות ערביים. הוא ישב מולה . עיניו תלויות בעיניה . אז שמעה את קולו "אני חייב לפגוש את אשתי, היא מגיעה ללונדון היום , אקח אותך לשדה התעופה , אני מבטיח שיום אחד נהיה ביחד , זכרי את אשר הבטחת , יום יבוא אחזור ואת תהיי חייבת לעמוד הבטחתך" אמר והזמין מונית. מעט מתנדנדת היא מדדה מחוץ לבר . כבר עשר שנים עברו . היא הפכה לדוגמנית צמרת הכובשת את כל העולם אבל לעולם בודדה. כעבור חמש שנים , היא יוצאת משדה התעופה . יורד גשם ללא הפסק , מרחוק נראה מגדל הבינג בן. רונה קוראת לנהג המונית לקחת את חפציה. נוקבת בשם בית המלון. דלת המונית נסגרת והיא יוצאת לדרכה. " סע בבקשה אחרי המונית שיוצאת כרגע , תיצמד אליה . תקבל טיפ מכובד אם לא נאבד אותה" נכנס למונית ומנער את תלתלי הזהב שלו מטיפות הגשם הטורדניות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |