ליבה

הוציאה את ליבה ושמה אבן במקומה. 

כמה קל לה, כמה כיף לה. אין מקום לרגש אין מקום לכאב. את ליבה השאירה במגירה כי אין לדעת מתי תגיע עת צרה ופתאום תירצה לבכות להזיל דימעה ואף לצחוק עד צאת הנשמה. אך האבן שבתוכה תזיל דמעות של תנין מעינה וצחוקה המעוות יסגיר קפאונה.היא בנתה לה שני עולמות שונים האחד עם האבן השני עם ליבה. לפעמים מתעוררת היא ועולמה מבולבל, לא יודעת אם בתוכה האבן או ליבה האומלל.