זְרִיחָה מֵהָרֵי גּוֹלָן /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                      17.1.2016

זְרִיחָה מֵהָרֵי גּוֹלָן /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת צָפִיתִי,

נֹכַח פְּנֵי מִזְרָח.

הִמְתַּנְתִּי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ

מְהָרֵי גּוֹלָן, תַּעֲלֶה וְתִזְרַח.

מֵאֹפֶל שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר,

הַשַּׁחַר אַט אַט עָלָה.

הַשָּׁמַיִם נִצְבְּעוּ בְּאָדֹם,

בְּטֶרֶם נִרְאֲתָה הַחַמָּה.

הָאֹפֶק הַשְּׁמֵימִי נִצְבַּע,

בִּבְלִיל צְבָעִים זוֹהֲרִים.
בְּגָּוֶן זָהֹב אֲדַמְדַּם,

הָרָקִיעַ הֶחְלִיף צְבָעִים.

לְיַד יַם הַכַּנֶּרֶת,

מוּל הָרֵי גּוֹלָן.

הַשָּׁמַיִם הִשְׁתַּקְּפוּ בַּמַּיִם,

נִצְבְּעוּ בְּצָּהֹב אַרְגָּמָן.

הַשְּׁחָפִים וּמִנִּי צִפּוֹרִים,

הִתְעוֹרְרוּ לְיוֹם חָדָשׁ.

פָּצְחוּ בְּזֶמֶר וְרִקּוּד,

הַלֵּב מֵאֹשֶׁר גָּדַשׁ.