נושא השבוע: שאלה של אחריות- לא ראו, לא שמעו, לא ידעו? האמנם?

ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את חיילי בסיס נבטים, אשר קיימו יחסי מין עם ילדה המתגוררת בשיכון המשפחות בבסיס, מקוממת. מקוממת עוד יותר העובדה כי מפקדיהם של החיילים, אשר לא הבחינו ולא טיפלו במתרחש, נשארים בתפקידם.

מאת מיכל גדו (17/9/2006)

אך, מעבר לעובדה כי הדין לא ימוצה עם המעורבים בפרשה, מקוממת ומטרידה העובדה שמרבית מפקדיהם של החיילים כלל לא ייענשו על שלא ידעו ולא טיפלו במה שהתרחש ממש מתחת לאפם. קצין זוטר ונגד מהבסיס אשר ידעו על המתרחש ולא דיווחו, אומנם יועמדו לדין, אך היקפי הפרשה אינם מאפשרים שלא לתהות – היכן היו שאר המפקדים?

החלטה נכונה משפטית, קביעה בעייתית ומעוררת תמיהות

האם באמת אף אחד מהחיילים לא היה מודע לגילה של הנערה? פרשיית המין נמשכה שנתיים תמימות. כיצד ייתכן שבמהלך כל התקופה סברו כל החיילים שהנערה בת 16? גם אם סברו שהיא בת 16 בתחילת האירוע, הרי שהיא היתה אמורה כבר להתגייס ולעזוב את הבסיס, אף אחד מהחיילים לא שם לב? ואם חשבו שהיא בת 16 רק לקראת חשיפת הפרשה, הרי שמבחינתם קודם לכן היא היתה קטינה. האם לא מדובר פה בעדות שמעלה תהיות ושאלות?

שאלה של אחריות

הבעיה עם תפקודם של המפקדים בכל הפרשה איננה נוגעת רק למקרה ספציפי זה, אלא ליכולתם להנהיג באופן כללי. מידת האחריות שלהם לכל המתרחש בפרשה איננה מוצגת כמשמעותית בתקשורת, אך למרות זאת היא לא מבוטלת. מפקד אמור לדעת מה קורה במגורי חייליו, כיצד הם מתפקדים כשהם נמצאים בתפקיד או שלא בתפקיד, בעת שהותם בבסיס. אם ידעו המפקדים ולא דיווחו - יש למצות עמם את הדין עד תום ואסור לעבור על כך לסדר היום. מצד שני, אם אכן המפקדים בבסיס "לא ראו, לא ידעו, לא שמעו" – כיצד ניתן לאפשר להם להמשיך ולכהן בתפקידם?

מפקדים שלא שמים לב כשעשרות חיילים מקיימים יחסי מין נצלניים עם נערה במשך שנתיים, הם מפקדים לא ערניים ולא מודעים. איך אפשר לסמוך עליהם במקרים אחרים? מה אם יתקיים שימוש המוני בסמים או אפילו סחר בסמים בקרב החיילים המצויים תחת פיקודם? מה אם פקודיהם יסחרו בנשק? לא מדובר באפשרויות קלושות, אלא במקרים אשר מתרחשים בצבא, גם אם בתדירות נמוכה. כיצד ניתן לסמוך על אותם מפקדים שיהיו עם האצבע על הדופק ויגלו את הפרשיות הללו בזמן? הלא במשך שנתיים התרחשה מתחת לאפם פרשיית מין חמורה, בה היו מעורבים עשרות חיילים והם לטענתם "לא ידעו".

http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1949&MenuID=733&ThreadID=1014018

===================================================================

שלום לכולכם,

מעבר לשאלות הרבות שמועלות בציבור לגבי הנושא שבו דנה הכתבה שלהלן, אני רוצה להעלות את הנושא שבעיני הוא לא פחות חשוב- ואולי אף החשוב ביותר- לגבי המקרה הנדון, והוא נושא האחריות. הדיון במקרה זה לא מאפשר לי להרפות מהמחשבה: איפה היו כל האחראים לילדה הזו, ואיפה הם עכשיו?

 בכל הכתבות שדנו במקרה אנחנו שומעים שוב ושוב את הטענות שמועלות כלפי הצבא וכלפי החיילים. נכון, יש פה הרבה מאוד סימני שאלה חדים וחריפים. אני, למשל, לא מצליחה להבין איך אפשר לחשוב שילדה בת 12 היא נערה בת 16. גם אם הגוף נראה יותר בוגר, יש תמיד סימנים של ילדותיות בהתנהגות. ילדה בת 12 זו ילדה בת 12. נקודה. כל השאר נראה כמו רצף של כסת"ח.

אבל אם כבר מעלים את שאלת האחריות, כמו בכתבה שלפנינו שמרחיבה כל כך בנושא אחריות המפקדים, קשה להתעלם מהעובדה שיש מסביב הרבה מאוד התעלמות מכל האינסטנציות האחרות שהיו אמורות להיות אחראיות למצבה של הילדה הזו: ההורים שלה, מערכת החינוך ושירותי הרווחה.

ראשית, יש לבדוק איפה אחריותם של ההורים. לא ראיתי שמישהו בחן לעומק את האחריות שלהם. מבחינתי היתה פה הזנחה פושעת של ההורים. בדיוק כמו שמרימים גבה ושואלים איך יתכן שיחסי המין הללו התרחשו, במשך שנתיים, מתחת לאפם של המפקדים והם לא ידעו, כך יש להרים גבה ולתהות איך יתכן שהמקרים הללו התרחשו במשך שנתיים שלמות וההורים לא הרגישו.

באותה מידה בדיוק יש להקשות לגבי אחריותה של מערכת החינוך. איפה היא היתה במשך שנתיים תמימות? נכון, לא תמיד האמת לאשורה מגיעה לאוזניהם של המורים/רות, אבל לא יתכן שילדה תידרדר למצב של הילדה הספציפית הזו, בלי שתהיה לכך השפעה על התנהגותה בשטחים אחרים, כגון: הסתגרות חברתית, ירידה בלימודים, דיכאון, היעדרויות, התמכרויות, שינויים בלבוש, שינויים בצורת הדיבור ועוד כהנה וכהנה, והמורים בינינו מבינים יפה מאוד על מה אני מדברת. המשפט "אין עשן בלי אש" תקף גם בכיוונו ההפוך, קרי "אין אש בלי עשן". לא יתכן שבמקרה הזה לא היה ענן של עשן סביב ראשה של הילדה הזו, אבל בהחלט יכול להיות שאנשי מערכת החינוך שסביבה החליטו להתעלם מהעשן, לסתום את האף וללכת לנשום אוויר נקי מסביב לילדים היותר נחמדים של הכתה. למה להסתבך עם ילדה בעייתית...?

ומכאן לאחריות מערכת שירותי הרווחה. נאמר שבמערכת החינוך ידעו שיש לילדה בעיות והם דיווחו והעבירו את התיק ואת הטיפול לרשויות הרווחה. נו? ואיפה הם היו במשך שנתיים כשהסיפור הזה התרחש? יתכן שמדובר בהורים בעייתיים עם סיפור רווחה קשה- מה שאין לנו מושג אם הוא נכון אבל נניח לרגע שכן- זה לא אומר שצריך להשגיח בשבע עיניים על הילדים שלהם?

בשורה התחתונה, לצערי כל הסיפור הזה יוצר אצלי הרגשה חזקה של אי סבירות קיצונית, בדרגה החמורה ביותר, מפני שלדעתי, במקרה הזה היתה עצימת עיניים של כל מי שהיתה אמורה להיות לו נגיעה לעניין. ומה שעוד יותר חמור הוא, שההתעלמות הזו לא היתה מתואמת בין האינסטנציות הללו. אילו היה פה תיאום יכולנו לקוות שאם נמנע את התיאום הזה בעתיד, נוכל למנוע הישנותם של מקרים כאלה. לצערי כל אחת מהאינסטנציות הללו התעלמה כנראה באופן עצמאי לחלוטין, מה שלצערינו הרב כנראה מבטיח שכאשר ילדות/נערות אחרות (ובינינו, זה יכול לקרות גם לילדים/נערים) יפלו לתוך ביצה מסוג זה, לא תהיה שם עין אחת שתראה, ולא תהיה שם אוזן אחת שתקשיב, ולא יהיה שם לב אחד שיהיה לו איכפת וגם לא יד אחת שתושט לעברם להצילם מן הזוועה.

ולנוכח הסיפור המזוויע הזה, אני חוזרת ושואלת:

• מה דעתכם על הפרשייה?
• מי לדעתכם באמת היה אחראי לשלומה של הילדה הזו?
• ומה ניתן לעשות כדי שסיפור כזה לא יישנה?

שלכם,