קִנְאָה

קִנְאָה

כָּעֵת שָׁבָה בְּקִרְבָּהּ הַרְגָּשָׁתָהּ

שֶׁמְּכַלָּה כָּלִיל אֶת נִבְכֵי מַחֲשָׁבְתָהּ

תְּמוּרוֹת מְחוֹלֶלֶת מְלוּוֹת בְּבוּשָׁה

שֶׁהֵעִירָה אֶת הַקִּנְאָה הַכְּחוּשָׁה

הִיא אָצָה מְבַכָה לֹא אוֹמֶרֶת מַדּוּעַ

טוֹרֶקֶת דַּלְתָּהּ מַרְחִיקָה כֹּל סִיּוּע

יְשוּבָה בְּדוּמִיָה, קְצָת מִתְיָפַּחַת

הַחֹשֶׁךְ מְתַעתֵעַ, דַּעְתָּהּ בּוֹרַחַת

נִזְכֶּרֶת לְפֶתַע שֶׁהִיא בַּת חלוף

הֲזיותיה נֶאֱלַמוֹת אַךְ אֵין זֶה הַסּוֹף

בְּמֶרִי בָּחֲרָה, אַךְ לֹא נוֹתָר דָּבָר-

זוּלַת קָלוֹן, כְּלִימָה וְסִיוּטֵי הֶעָבָר

הַדְּמָעוֹת מְחַפּוֹת עַל נַפְשָׁהּ הַמּוֹלֶטֶת

הַקִּנְאָה בְּחֵיקָה בּוֹעֶרֶת לוֹהֵטֵת

תְּאֵבָה לִהְיוֹת כָּמוֹהָ שְׁלֵמָה

עֲתוּדָה שֶׁל תִּקְוָה מָשְׁתָה מֵעַצְמָהּ

23.1.06