סבזי

זכרונות עולים ומציפים אותך

דודה לואיז שהביאה בסליה

נענע, שיבה, כסברה, ריחן, פטרוזיליה...

מלא הטנא סבזי טרי

זוכר את מאכלי הקדרה הנפלאים שהוגשו לשולחן

והסבזי תמיד לצדם

והתה החם והחזק שאבא שלך היה שותה...

הם חסרים לך

ההזכרות מעלה דמעות בעיניך

אבל בודאי גם חיוך.

ריחות וטעמים הם חלק בלתי נפרד מן הזכרונות. חורש סבזי גם אני למדתי להכין מאמו הפרסיה של מאיר, חבר יקר.

רק לחשוב על הטעם המופלא של התבשיל הזה, ועל אינספור העשבים המצויים בו, מעלה גם בי רטט.

אך בך, הוא מעלה את זכרם של אלה שהיו ואינם עוד. אבא עם כוס התה החזק והמהביל שלו, רק הוא מסוגל לשתות תה חם כל כך. ודודה לאה שגם היא אינה בין החיים.

טעמים וריחות, זכרונות, ואנשים אהובים. אכן, נגיעה בדמעות ובחסרונם.