שירים

צהריים.פשוט.

תמונות בשחור לבן

מספרות לי

סיפורים של צבע.

מכחול יתום

שנדם.


פעם שרת לי

את שציווה ליבך:

ואנכי

ככינור חוצות

הולך הייתי

ושירך איתי

נוגע

בהכי הכי

רחוקים.


היום הלכתי ברחוב

וילדה קטנטנה

כמו נפנתה אלי

באומר ,

בינות לזוגות אופניים

חולפים.


ובקולה,

ושעת צהריים לוהטת

היתה זו -

כמו נשטפתי:

במעיינות

של אושר

מימים אחרים.


קל, חולף -

לא מכביר מילים,

ועדיין נושא

את תקוות הימים

הבאים.

תגובות

אודי גלבמן / ובקיצור.,,לעולם אל תאמ� / 28/08/2016 17:42
גלי צבי-ויס / סיפורים בצבע / 28/08/2016 18:27
אודי גלבמן / מה שווים חיינו כיוצרי� / 28/08/2016 20:18
זיגי בר-אור / כמו שבעצמך אמרת לנסים, / 28/08/2016 19:02
יום טוב צבי / לא מכביר במילים / 29/08/2016 07:48
אודי גלבמן / תמצית קיומי,יום טוב יק / 29/08/2016 12:40
דויד סמוכה / קול קרא והלכת ,הלכת כי / 29/08/2016 09:47
אודי גלבמן / איזו ביקורת יפהפיה...ת� / 29/08/2016 12:41
עידית אורדן / ואתה מתבונן סביבך ואו� / 29/08/2016 10:19
אודי גלבמן / ריגשתני עד מאד,לילי הי / 29/08/2016 12:43
מרים מעטו / ~love~ / 29/08/2016 14:23
גליה אזולאי / מקסים אודי, הגעגוע הזה / 29/08/2016 18:14