שיר ערש לאבא

שיר ערש לאבא / מוטי לקסמן

<> 

"הדובי הלך לאיבוד, אבא."

"חבל, אבל אין דבר."

"הדובי הלך לאיבוד, אבא.

וזה מאוחר,

ובחוץ חושך ונורא קר."

"מה, באמת? וחיפשת אותו?"

"כן, בכל מקום בתוך החדר.

מתחת למיטה, ובארון גם.

והוא לא היה שם."

"אז מה, את עצובה?"

"כן, מאוד. ואני רוצה למצוא אותו,

אני מוכרחה!"

"נו טוב, מה אפשר לעשות,

ילדה שלי?"

"אמרתי לך, הוא הלך לאיבוד."

"כן, את זה הבנתי, אז מה?"

"אז נפליג ונחפש אותו באי."

"לאן נפליג?"

"לשם, לאי 'בוד'.

שם נמצאים כל אלה שהלכו לאיבוד."

"וזה רחוק? להגיע קשה?"

"לא, אבא, זה לא קשה

למי שמאוד-מאוד רוצה."

"ואת, באמת רוצה?"

"כן, בוא כבר ניסע."

"אני מבין.

אבל כרגע אני עסוק.

וגם מחר, ובשבוע הבא..."

"אוף, כמו כל הגדולים

שלא מבינים

שאפשר למצוא את כל האיבודים

אם רק רוצים

ומאוד מתאמצים."