תאיטיטוס

היי צביה יקרה, מה הדיבור הזה על הגיל. באמת... את עדיין צעירה.

ולגבי המחשבה, למה להגיע לכאב, כשאפשר לדון במחשבות בצורה יפה וטובה. אריסטו למשל אמר שהפעלת כושר המחשבה מביא לאושר.

נכון שישנן מחשבות שמוטב שלא היו עולות, אבל אי אפשר למנוע מהן לצוץ. כמו שאמר סארטר "אי אפשר שלא לחשוב על מה שאין אני רוצה, כי זו גם כן מחשבה."

הנושא הזה ריתק את כל הפילוסופים, בתקופה העתיקה, אריסטו סוקרטס אפלטון ועוד רבים דנו בזה. ובתקופה שלנו סרן קירקגור סארטר איינשטיין ורבים רבים אחרים.

"דיבור הנפש עם עצמה... אני למשל נכנסת פנימה ומנהלת דו שיח עם עצמי, לא תמיד הוא מעניין אבל לפעמים אני מצליחה לרתק את עצמי. כמובן שיש להציב גבולות.

אבל את יקירתי, הייתי מוכנה להתחבא ולהאזין לשיחה מרתקת שכזו של הנפש שלך עם עצמה.

לחשוב זו עבודה קשה, לכן רק מעט אנשים עושים אותה.

הכל מסתכם בתאים וקשרים חשמליים

אותות עוברים בין תאים

הכל מסודר ולנפש אין בכלל מקום בסבך הזה

אבל -

בכל זאת משהו שם קורה

משהו גורם למחשבה להתהוות

ולפעמים

כמו סוקרטס

דיאלוג אחד מיותר

הביא למותו.

ענן צחור קליל

על גדות נהר מפכה יושבת

מחטי אקליפטוס בידה

ממוללת כמיהה

הצלחה גדולה

בעיני דמיונה רואה כל פרט בבהירות רבה

מרחפת על ענן צחור קליל.

דמייני ילדה

ציירי את כל אשר על לבך

עד תבוא הנחיתה הרכה

קרקע המציאות

צמאה לפעולה

כאן ועתה.

אין דבר נפלא יותר מאשר לרחף על ענן.

לראות הכל מלמעלה, ושם נמצאת הדממה הגדולה

שם הכל ברור ונהיר כל כך

שם גם כל הצבעים

ונפלא לנחות נחיתה רכה

ולדעת שיש מי שמחכה כאן לקבל את כל הציורים.

"מחשבה היא דיבור הנפש עם עצמה." השיחה הזו יכולה להשאר בינך ובין עצמך ולא צריך לשתף אחרים.

לא תמיד צריך לספר את המחשבות הסמויות, אפשר לברור את אלו שאינן מכאיבות.

אפשר לספר על מחשבות שמחות או שובבות, אפשר לספר על חלומות...

הדיבור הפנימי לרוב נשאר בתוך הנפש פנימה, מה שאנחנו מוציאים זה את אותם הדברים שאנחנו רוצים לשתף בהם אחרים - גם אם הם לפעמים קשים.

אני מקווה גליה יקרה שתצליחי למצוא את דרך האמצע.

בדיוק כך, כמו שאמר דקארט, אני חושב משמע אני קיים.

התגעגעתי אליך ידידי היקר.