פופקורן טיים - ||5|| - כאוס קונצרטי

כאוס קונצרטי, זה היה הרגע, נהרות של חייזרי עיניים ירוקים שמתגלגלים להם במעלי הפופקורן הענק שהוא תום זרמו להם ללא רבב. וביניהם היא לא פוסקת להעיף בעזרת המטף אותם, היה זה גילוי בלתי נעלה של גבורה וחמלה ענקית מצידה של מיקה לעבר תום. עפ"י שהם אינם היו החברים הכי טובים, היא עשתה זאת בשבילו וניסתה בעזרת כל כוחה להעיף את העיניים שכרסמו את שכבת הפופקורן העסיסה שהוא תום.  אך לא, זה לא הועיל, כי מיקה יחידה נגד מיליונים. "היי - אולי אנחנו נוכל לעזור!" לפתע שמעה קול לא מוכר מאחוריה, סובבה את ראשה וראתה את מרטה וחבריה הפירטים "מי אתם??" שאלה בקוצר רוח, אך מרטה לא התמהמה ויחד עם הפירטים הם התחילו להעיף בעזרת מקלות, ברזלים ורובים את כל הגלגלי העיניים מתום "זה לא יעזור!" אמרה מרטה למיקה "נכון הם רבים מידי!" השיבה מיקה "יש דרך אחרת לעצור אותם, אבל זה קצת מורכב וייקח קצת זמן ואני צריכה שבינתיים תלחמי בהם עם כל מה שיש לך!" אמרה מרטה למיקה והסתכלה בחדווה בעיינה "אוקיי, אני אעשה כל מה שצריך לעשות!" השיבה מיקה במלחמתיות והתחלה ביותר כח להעיף את גלגלי העיניים. בינתיים מרטה התיישבה על הפופקורן, הוציאה מחולצתה את הלוח המיסטי שלה ויחד עם הפירטים החלו לעשות, כמו מה שהיה נראה בעיניי מיקה, סוג של מדיטציה. והיא מעיפה את כל החייזרים בכוח ובאכזריות, אך גופה מתחיל להיות מותש, וגלגלי העיניים מתחילים להשיב מלחמה "היי מיקה....!!!" שמעה את קולו של אילן אך היא לא הסתובבה לקראתו אלה רק המשיכה במלאכתה "מיקה! מיקה! באתי לעזור!" אילן אמר שנית ובא לקראתה ובדיוק באותו הרגע גלגל עיניים בא לנשוך את ראשו והיא ברגע האחרון חבטה בו ואילן נשאר המום במקומו "קח!" אמרה מיקה והושיטה לו מוט ברזל ואילן הסתכל בעיינה בעצבים, בלע רוק והחל לחבוט בכל גלגלי העיניים שמכרסמים בתום אך זה נראה שהם לא עושים דבר כי גלגלי העיניים לתום כבר החלו לחדור ומרטה מהצד קראה בקול: זהירות המפץ הגדול!

ולפתע גופו הפופקורן האיתן של תום החל לרעוד וגלגלי העיניים פתע נעלמו אך חורים רבים ועמוקים היו בו. "מה זה לעזאזל?! מה קורה כאן?!" צעקה מיקה למטרה "אני לא בטוחה" השיבה לה ואילן הפעם משך בחוזקה בידה של מיקה ורץ איתה במורד הפופקורן הענק, שאז הוא מעד והוא ומיקה התגלגלו שניהם מטה עד הרצפה. כוחות רבים של משטרה הגיעו והאזור כולו נחסם לתנועה וכשתום הפופקורן העצום ממדים החל לרעוד גופו החל להתנפח יותר ויותר ואט אט החל להתרומם באוויר. מרטה ושאר חבריה הפירטים נשארו לעמוד על גופו, ומעדו ברגע גם הם ונשאבו לתוך הפופקורן הענק, שכן כוח משיכה חזק מאד נפלט מתוכו וככל שתום התרומם יותר באוויר כח המשיכה שלו גבר וחפצים רבים החלו להישאב אליו - גם מיקה ואילן, אך אילן תפס בחוזקה בעמוד בטון ואילו מיקה תפסה בידו, אך כח המשיכה של תום הפופקורן התחזק כל-כך שתפיסת הידיים של מיקה ואילן לא החזיקה מעמד ומיקה מידו של אילן החליקה, השתחררה בעל כורכה, ולתוך תום הפופקורן הענק גם היא נשאבה.

הפופקורן הענק התרומם עוד ועוד באוויר, וכך גם להתנפח יותר ויותר וכל האנשים שהיו לידו ברחו בלי להסתכל לאחור.

כל המפעל החל להישאב אליו, והאזור כולו היה בסכנה מידית.

הם הסתכלו עליו, כולם, מלמטה, אנשיי המד"א והשוטרים הגנו בגופם על עצמם בתוך מכוניתם ונהגי האוטובוס הציצו בן הדוושות. ייתר העובדים החליטו שהם אוכלים את שאיריות החטיפים שהיו זרוקים על הרצפה בכל מקום תוך כדי שארגזי החטיפים נשאבים לפופקורן הגדול וחלק אחר מהעובדים תפס באנטנות כלי התחבורה וניסה שלא להישאב לתוך הפופקורן הגדול. וגם אילן שמה, נאחז במה שנראה כמו סורג שתקוע בתוך עמוד בטון בקצות אצבעותיו, ביד אחת הוא נעזר שלא לעוף וביד השנייה אוכל במבה מתוקה ועיניו אדומות בוכיות אך על פיו נישא חיוך קטן כשהוא הסתכל על הפופקורן הענק ממדים והעצום ביותר שראה בחייו, בגודל של ירח קטן, מתרומם אט אט השמימה ושואב לתוכו את כל כולם בלי היוצא מהכלל ומי שהצליח להתחמק יש לו חצי מזל וחצי פספוס.

תום הפופקורן הסתכל מתוך תוכו אל עצמו וראה את החייזר הכחול ולחייזר עיניים שטניות ולרגע מתחלפות לרגועות ולרגעים מפיו יוצאת לשון ארוכה ונחשית מחודדת ואז הוא מחזיר אותה לפיו ועיניו הופכות מכהות לזהובות ועורו כחול וגמיש ותום הוא צבוע בלבן ושערו צהוב, תווי פניו צמוקות ועל פניו משקפיים מנוחות ומגופו אור לבן בוהק נוסע אחריו כשהוא נע ונד במעגלים עם החייזר באוויר, לרגעים מתנגשים אחד בשני לרגעים החייזר בא לנשוך את תום ותום מוריד לו מהלומה בוהקת לפניו בידיו החסונות, וככל שהם נלחמים בתוך תוכו הפופקורן גדל וגדל, ומירח קטן הוא הופך לירח גדול ויוצא יותר ויותר רחוק מכדור-הארץ ובא לצאת מהאטמוספרה, וכל אנשי המד"א והשוטרים והעובדים שאוכלים חטיפים ועושים מסיבה קטנה והעובדים שנאחזים באנטנות הכלי תחבורה ואילן שחצי בוכה חצי לא יודע להגיד סליחה, כולם בעיניים מנצנצות מסתכלים על הפופקורן הענק עלי אדמות שכן זהו תום ותוהים מה הולך לקרות.

תום הפופקורן גדל יותר ויותר, וכוח הכבידה שלו השתחרר מכדור הארץ והתקרב אט אט לשמש, והוא גדל במהירות עצומה, 343 מטר לשנייה, וככל שהמלחמה שלו בחייזר בתוכו מתחזקת הוא רק גדל יותר מהר ולחייזר עיניים שטניות ולתום עיניי מלאך, והחייזר מחייך וחיוור ותום רגוע וליבו תמים, והם נעים זה בזה בספירלה חסרת מעצורים בתוך חלל בוהק בעצמם שהשתלב. ותום ממשיך להילחם וכך גם החייזר, כל אחד מהם רוצה להיות זה השולט ואז שמע הוא לפתע, תום, קול מוכר "אההה..." ועוד "מממממ.. חחח" ניסה להתרכז תום מאיפה מגיעים הקולות אך אלה אומרות לו: "לא תום אל תפסיק!" ותום בכל כוחו והמתפרץ והלוחץ במבט של רגע, מחייך – הביא לחייזר בשיא כוחו אגרוף לפניו והחייזר את סיבובו הפסיק, נפל, נפגע, נפצע, כנוע ועכשיו גם חבר של תום. ותום נהפך למגה כוכב פופקורן ההולך להתפוצץ בעוד רגע