שירים

סיפורי לילה בקיבוץ



סיפורי לילה

 

לא סיפרו לי סיפורים לפני השינה

גם שירי ערש לא שרו.

את ההורים, אמהות או אבות

קרעו מאתנו באחת

 וכאילו לפי פקודה

עזבו כולם את החדר.

ואז המטפלת שלנו נכנסה

לחדר הקטן

וכיבתה את האור.

 

ונשארנו,

ארבעה ילדים קטנים במיטותיהם הקטנות

שקטים,

עד שבאה שינה,

 וגאלה אותנו ממכאובי הפרידה.

 

תגובות

גלי צבי-ויס / מגורי ילדים / 09/01/2017 07:27
תמר כהן / חשבו שילדים לא חשים את / 09/01/2017 08:15
תמר כהן / גלי, זה בהחלט לא היה טב / 09/01/2017 12:05
אודי גלבמן / השיר הזזה נכנס עמוק לל / 09/01/2017 07:59
יום טוב צבי / מכאובי הפרידה / 09/01/2017 08:07
תמר כהן / איזה חוסר רגישות היה א / 09/01/2017 08:17
זיגי בר-אור / שזה לא טבעי זה בטוח, אב / 09/01/2017 13:28
תמר כהן / זה בהחלט מנהג פסול ולא / 09/01/2017 15:15
בשן / סיפורים / 09/01/2017 15:11
תמר כהן / בודאי לא מתוך זדון או � / 09/01/2017 15:16
גדי רוט / שלום לך תמר כהן יקירתי יפה הוא שירך וסיפורך על הילדות שבקיבוץ ~love~ / 09/01/2017 18:25
עידית אורדן / כתינוקות ופעוטות הם נ� / 10/01/2017 17:41