הזמן

זה כה נכון. הרי שעון הזמן מתקתק באופן קבוע. אך הוא משתנה בתחושות האנושיות. הזמן רץ כשנהנים אמנם, אך למעשה הוא רץ גם כשמתבגרים ולעיתים אנו מתעוררים מאוחר יותר להבין שלא מיצינו כל רגע.

הילד מלא סקרנות, תאב דעת ומיצוי של כל רגע ורגע. כשחיים כל רגע באופן מלא, השעון המואץ, מואט משהו.

אני גם זוכרת זמן ארוך בתחושותיי כילדה, בין שבת עכשיו לשנייה. כיום, אני לא מספיקה לומר: יום ראשון, וכבר שבת מגיעה. חייבת ללמוד משהו מהקטנים החכמים האלה. ואני  מנסה.