שירים

על הזיקנה


על הזיקנה

לפעמים היא זוחלת אליך

לאט.

אתה מעט איטי אך אקטיבי ופעיל,

ואינך מרגיש איך היא מתקרבת.

אבל לפעמים היא פשוט קופצת עליך

פתאום,

ומושכת אלֵי קבר.

 ולכך אתה עדין אינך מוכן

וזה כל כך מובן:

כי אתה הרי צעיר עדין,

שמח וטוב לב ולא מיין,

כך אתה חושב.

אבל הפער מורגש היטב.

ואז לפתע אתה מרגיש

שיש אדם נוסף על גבך.

סתם איש.

ואתה נושא אותו והולך לאט,

גופך כולו שפוף,

בעצב ובהשלמה אתה אפוף.

כמה עוד תוכל לשאת את המשא?

האם תדע מתי יגמר כבר המסע?

 

תגובות

גלי צבי-ויס / חיי אדם / 14/03/2017 18:09
תמר כהן / תודה גלי. הפער בין הגו� / 15/03/2017 09:37
זיגי בר-אור / תמר יקרה. אמנם שיר יפה, / 14/03/2017 18:20
תמר כהן / זיגי, לא התכוונתי להפח / 15/03/2017 09:29
זיגי בר-אור / נרגעתי. תודה תמר ויום � / 15/03/2017 11:49
נורית ליברמן / הפער מורגש היטב / 14/03/2017 19:38
תמר כהן / נורית תודה על מילותיך! / 15/03/2017 09:31
נורית ליברמן / אני יכולה לתאר לעצמי, � / 15/03/2017 15:46
אודי גלבמן / רק בריאות, תמר יקרה, ול / 14/03/2017 21:34
תמר כהן / אודי, אני חיה בתוך זה ו / 15/03/2017 09:32
תמר כהן / תודה תודה דוד. בסך הכל / 15/03/2017 09:34
יום טוב צבי / עצוב ומוכר / 15/03/2017 07:24
קובי אזרד / זה כל כך יפה ונכון פשו� / 15/03/2017 07:50
תמר כהן / תודה לך קובי, ואני שמח� / 15/03/2017 09:35
בשן / הזיקנה / 15/03/2017 16:46