'באשר עבדנו- אבדנו...'

האם מישהו מאתנו שאל מדוע? בכל שנייה, דקה, שעה, יום, שבוע-

ולעתים שנה- מטפלות כל אותן הנפשות נותנות השירות, הרי הן-

'החיות הפצועות והאומללות' הללו, בנו- 'החיות הטורפות'...

הישראלים המצויים, אשר מגיע להם הכל בתמורה לכספם...

אנו, אותם היצורים הריקניים, המרוכזים בעצמם טוטאלית

והמכורים לגאדג'טים שלהם- ההופכים את חלקינו, מעוד

'ישראלי מצוי' ושטחי- ליצור ייחודי בעל האביזר החומרי:

המתקדם והמרשים בעולם: המכשיר הסלולארי, המחשב

הנייד, הרכב מנקר העיניים, האופנוע מנקר האוזניים וכדומה...

האם שכחנו שכאשר כולנו צווחים על אותה הנציגה או על

אותו איש השירות מן הצד השני של הקו, אנו משוחחים עם

נשמה ולב כשלנו?... יום אחד כאשר בננו או בתנו יהיו חייבים

לתפוס, את- 'אותו המקום' שלהם בדיוק, ואדם אחר יכלה בהם

את זעמו, ריקנותו ומר עולמו... ויקירנו ישוב אל הבית כחיה-

רדופה ונשוכה- הזבה דם מכל חלקיי נשמתה ... האם גם אז,

נזכור את אותן הצווחות שצווחנו לפני כעשר שנים על אותו

נציג השירות חסר ישע?...

       --------------------------------------------

הפכנו חלקנו הלא מבוטל, מגה- סטארים תחת חוזק זרועו-

של במאי קולנוע מטורף, בהפקת תאוות נפשותינו-

בסגנון היצ'קוקי... האם כל ההתחברות למימוש החומרני,

לאשת חלומותינו (כביכול) ולשלל תאוותינו באשר הן-

יסתמו את פי הגולל אשר בנהר הניאגרה 'הזורם בנפשותינו'

והצולב: בריקנותו, בחרדתיות שבו, באטימותו ובבדידות

אשר הוא משרה- סתריי לבבו של כל אחד ואחד מאתנו?...

מתי לאחרונה, הסתכלנו למישהו בעיניו-

ותחת לראות את נשמתו, ראינו- 'שני סימניי דולר?...'

האם אתם מכירים בארץ מישהו שאיננו איש מכירות פרופר?

אפילו רופאיי השיניים בארץ מחזיקים כיום אנשי טלמרקטינג...

'למה ללכת רחוק- כאשר ניתן לקנות מתחת לבית'...

האם התקשרתם לאחרונה לקופת החולים שלכם?...

לפני שנים ספורות, היינו מתקשרים למוקד הזמנת התורים

אשר בקופה, ומנותבים מיידית לנציג השירות, אשר

ניפק לנו תורים לכל סוגי הרפואה בהם חפצנו...

כיום, אפילו קופות החולים הפכו 'בתי עסק רווחיים'.

בכל נושא, שלגביו נתקשר לשם קבלת שירות רפואי במוקד

קופת-חולים כזו או אחרת, ראשית נשמע מענה קולי- 'המציע'

מוצרים- המשפרים את רווחיותה הכלכלית של אותה הקופה,

כגון: ניתוחים קוסמטיים, ביטוחים לחו"ל, ניתוחיי לייזר

וכדומה, רק לאחר דקה או שתיים, נופנה לקבלת השירות הרצוי...

מה ע"פ דעתכם מסמלת ומראה העובדה שמדינת ישראל מצויה

בראש פירמידת הסטטיסטיקה בין כל מדינות העולם בתחומים

הבאים: הפרעות אכילה, צ'קים חוזרים, צריכה סלולארית לנפש...

כבוד ממש גדול לעמנו הנשגב והנבחר לעמוד בראש אומות העולם

בסגולותיו, כגון: יכולת נתינת האהבה לילדיו במסגרת התא המקודש-

המשפחתי, יכולת הכוונתם המופלאה ביחס ל"אמת הקיום", כפי

שזו באה לידי ביטוי בתקשורת המציבה בובות שדופות, חמוצות

וסנוביות- 'תחת' כל עץ רענן... וגורמות לילדינו לשאוף להיראות

בדיוק כמותן- 'עד דלא ידע- בין פולקעס לעצם...'

שמתם לב ליכולתנו- 'לשמש מופת ודוגמא': לסובלנות, אכפתיות,

סבלנות, הקדשה, התפתחות וצמיחה אישית, 'תחת'- 'שופינג,

חדר כושר ורוקנרול'... היכן נוכל לחפש ולמצוא את אותה הדוגמא

האישית להורות וזוגיות מלאי חיוניות, כשגם בנושא הגירושין,

נחשבת מדינת ישראל כיום - 'מהמובילות בעולם'...

ובהקשר לסלולארי, מה דעתכם על 'כל האחמי"ם' שהחלו להתרבות

כנחילי נמלים, בכל פינה?... מחוברים לאוזנייה אלחוטית ומשוחחים-

בלחש כשהם מסתודדים... כבוד, 5 שניות ואני עובר לדום ומצדיע...

האם לאחרונה, 'נפגשת אדוני באקראי' בבחורה יפה, המשוחחת-

במכשיר הטלפון הנייד שברשותה, מרוכזת כניוטון בעת המצאת

חוק הכבידה, מצודדת ובורחת בחופזה?...

האם במקרה, טרחת ושאלת את עצמך 'מי הוא הרשע' הרודף אחריה?...

האגו הנחות שלה?... הרצון להרגיש, לשם שינוי, מחוזרת ואולי

נאהבת באמת, בעולם המלא- 'זימה ומזימה'?...

ממה הינה בורחת, מעצמה, מן התסבוכים אשר גרם לה הטירוף אשר-

במרדף אחר... מה?... מחרדת הנטישה המקננת בעוצמות רדיואקטיביות

אדירות ובלתי מרוסנות- מנבכי תאי מוחה המתים מגלגולים עברו-

ועד- 'לגוזליי נפשה הרעבים', מזה שנים רבות, 'לפירורים' שמזה זמן רב,

שכחה אמם- 'לספק להם במעופה אל ארצות הקור הרחוקות'?...

הפכנו חיות רכלניות וחזירות, המכורות לפטפוטיי סרק, ריגושים חולפים

והרפתקאות מזדמנות... האם- 'בשנות הקשישים', ידעו הורינו ואהובינו

פשר 'תופעה' מעין זו?... "מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?..."

או למעשה, ע"פ גרסת המאה העשרים ואחת- "מי השתנה הלילה הזה?.."

נסו להיכנס לראשונה בחייכם, לכל משרד באזור גוש דן, הגיעו בסנדלים,

ולבשו בגדים יומיומיים... נסו להפנים את אותה תחושת- 'העוינות המרחפת

והמזלזלת' אשר באוויר, בעמדכם אל מול הפקידה- 'החוסמת מכל משמר-

בשפת גופה', את פורץ הגבולות היורם, אשר הפריע את מנוחת- 'מלכת

כוורת הצרעות'... נשמע לכם מוכר?... זהו פרצופה של המדינה? לא ולא,

זהו הפרצוף שלי ושלך ושלך- של כל אחד ואחת מאתנו כמכלול-  

גוף-נשמה... לא מדובר כאן- באבנים, בבניינים, בקניונים המפוארים שבנינו

והחנויות שבתוכן... המדובר כאן בחיי אנוש... אשר מתחילים להסתמן-

'כחיים ללא רוח חיים'...

     --------------------------------------------------

האם 'עלות גישתנו' שווה ביחסיותה לרמת התועלת המופקת

עבור צמיחתנו, הגשמת יעודנו ושלוות נפשותינו?...

האם נולדנו לשעבד האחד את השני ולגרום לנפשו סבל, בעת

היותו מיוזע ממילא- 'בעבור חובת חטא אבותיו'?...

האם לא נולדנו לתמוך ולאהוב האחד את שני, על מנת להפוך

את מדינת ישראל לגן עדן... ככתוב: ארץ זבת חלב- 'וצרעות

הדואגות לאספקת הדבש'?... על מנת, שחלילה לא יחסר, זה

האחרון 'בארוחת הבקר הדשנה של אלה המקורבים אל השמנת'...  

מצו"ב- שיר פרי עטי, הממחיש את מהותיות הנושא בעיניי רוחי:

גלגל הקסמים הענק – ולא בלונה פארק...

מאת – מ. איל חזיז

כולם חווים את הבהלה אל הזהב

חיים ברדיפה אחר מנעמיי עולמינו-

כמוצאים שלל רב

נוהגים כאריות-

"בקרחתו של ג'ונגל עד" (מתי?)

אורבים איש לאחיו וממתינים בסתר שימעד.

עוד תענוג ועוד פיסת בשר לקיבה

והשלל המבטיח לא סיפק את הסחורה- התשובה,

מן הקורבן התמים לא נותר אלא חלל חסר תגובה

הסבלנות הופכת בלתי נסבלת-

בלא שמץ פתח-תקווה.

תוך כך, הופך המרדף – חסר שובע ומנוח

זה השלל, השורד את חכמת הרחוב ודעת המוח

לבסוף, ילכד בחוזק ידו הלופתת בלא הרפות-

של הכוח; והעולם כהרגלו סובב במעגל קסמיו,

העל יוצר הגולם לברוח?

"מעת - לעט" נטפס אל ראש ההר

נתנשף כבידות בחוסר–און, משקה וחמצן;

נפנים אל תוכנו עד כמה קר שם בחוץ

וכשנגיע לפסגה, יראה את הנולד ראש החלוץ

הרי הוא לא אחר מאשר-

'ההר העירום'- וההר הוליד עכבר גוץ.

וכשנבחר להנציח גילויו של זה רגע האמת-

לשלוח עם יונת השלומות לבניינו,

רשמיי מסענו- מיפוי ההיבט

נשלחה ידנו, באפיסת כוחותינו הגוססים

אל ילקוט הרועים

ונשלוף מחברת, אך שוד ושבר-

כליל אזל לו הדיו בעט.