שירים

הנשמה כמהה

יד אוחזת
בקולמוס הבדידות
חורטת בזמן
ההורס כל חלקה
והנפש כבדה
והנשמה כמהה
ליישר את קמטי  השנים
שדבקו בה
חפצה ללגום
מיימי  נעורי נצח
להחיות  רגעי תום
שלא יתמו
הזוך לא יפוג
הגוף לא יבגוד
העיניים יחזו בזריחות
בשקיעות
השפתיים
לא תשאלנה שאלות
שאין עליהן תשובות
והיד הרועדת
תמשוך בקולמוס
תחרוט זכרונות

תגובות

אודי גלבמן / אל תחפזי ואל תרוצי אל � / 30/12/2017 20:31
גלי צבי-ויס / בקולמוס הבדידות / 31/12/2017 07:23
יום טוב צבי / ללגום מימי נעורי נצח / 31/12/2017 09:07
נורית ליברמן / קולמוס הבדידות / 31/12/2017 11:46
זיגי בר-אור / אל תתני לרגשות האלה לה / 31/12/2017 14:20
מרים מעטו / ~love~ / 31/12/2017 15:13
זיגי בר-אור / תודה רבה מרים ואני מרש / 31/12/2017 15:48
בשן / נשמה. / 31/12/2017 17:23
יקיר (יקי) דסא© / ~love~ / 31/12/2017 18:37
דויד סמוכה / כתיבת זכרונות נוגעת ו� / 01/01/2018 05:18
שמאי ארמן / בעובי השנים, הגוף לעתי / 01/01/2018 14:46
עליזה ארמן זאבי / מרים אחות יקרה לי !הזמ� / 01/01/2018 18:46
סהרור-תומר קליין / שיר בהשראתך / 02/01/2018 21:13
מרים מעטו / ~love~ / 02/01/2018 22:13