שירים

תבליט

   תבליט

 

חרטתי זכורנות על לב

יצרתי בו נוף  ותרעלה

קימורים   מקופלים בחדריו

ניצני זיעה שלובים במצנפו

זולגים הם בעליות ובירידות

אל עבר שסתומיו

 

את התבליט אספתי בזהירות

הנחתי על מצע מסך

שפכתי לתוכו נוזל מילים עכור

מילא הוא חרכיו בחריקה

יצר בו נגטיב ,התבנית ההפוכה

 

 חיכיתי לקשיון היצירה

עד כי הפכה היא לחומר פורוזיבי

לספוג דמה הוא, מסה מרוכבת

אשר לוכדת ניצוצות עיניים

כמלח היגרוסקופי

 

הוצאתי הדוגמא , החזרתי לגופי

שוב היא מחוברת לורידי ועצמותי

ואילו המודל נותר בודד להיחשף

 עזוב אל מול קהל בהשקה חורפית

תגובות

גלי צבי-ויס / נוזל מילים עכור / 28/01/2018 07:15