על המשמרת

"כאן המון-סוף, משדר עליכם מהקיוסק" אמר ואז לחץ על הכפתור שמסיים את השידור. ראה כמה דפים שנפלו על הרצפה, הסתכל עליהם באדישות ולגם עוד לגימה מהנס שכבר התקרר וקצת החמיץ. הוא אוהב את הטעם הקריר והחמצמץ של הנס שהתיישן לו כשעתיים על השולחן בזמן שהוא מבצע את השידור שלו ברדיו בבקרים. הוא חופר וחופר למיקרופון ושופך את כל הקרביים, בלהט ובחריפות משדר ברדיו את כל מה שעולה בדעתו, הוא קם לעתים מהכסא, הוא שם רגליים על השולחן המבולגן מניירות שלו, הוא מדבר עם הידיים ועושה לפעמים פרצופים להשתקפות שלו בחלון שסגור מעל שולחנו. לא סתם החלון מעל תחנת השידור של 'המון-סוף', המון סוף דוגל במוסיקת הרקע של הרחוב ולא משתמש בדברים אחרים, לפעמים יש שיחות חולין מעניינות שהמון-סוף אוהב להאזין להם, הוא טוען שזה כמו להסתכל על הכוכבים או על הגלים שנעים בים. מותר להקשיב לצורך הנאה ולא חייבים להביא פידבק או להביע דעה על העניין, פשוט להאזין לרחש האנשים שמפטפטים מפטפטים ואת שפתייהם במהירות מזיזים. המון-סוף תמיד משאיר את הבלאגן שלו ככה מפוזר על הרצפה והשולחן לפחות עד שהוא חוזר מהעבודה. הוא יושב שמה הרבה, ליד השולחן, הוא מנסה לפצח סודוקו שאין לו מושג בכלל איך להתחיל לפתור. הוא לא מנסה ללמוד את המשחק דרך מדריכים הוא מנסה לגעת במספרים ולהבין איך אפשר להכניס אותם אל תוך המשבצות ואחרי חצי שעה הוא מקמט וזורק את העיתון, מנסה לפגוע בפח, וממשיך למטבח. הוא קם בחצי גניחה חצי כניעה לכאוס, הוא ניגש למקרר ופותח את דלתו – רואה את החלב תמרים שלו, שהוא מייצר בעצמו, הוא לא שותה חלב מסוג – פרה  סויה  שקדים - שנים, והחליט לייצר לעצמו חלב תמרים, החלב בהסתכלות ראשנה בצבע סגלגל, ומזכיר בכלל סוג של מיץ, אבל המון-סוף אומר שכמו שמגדירים "חלב שקדים וסויה" כחלב ולא כמיץ כך גם הוא מגדיר את "המיץ חלב" שלו והמשקה שהוא מכין לו יחד עם זה, זה נס מתקתק שמחמיץ.  השעה 12 בבוקר, והוא כבר שתה שתי כוסות נס, הוא ער כבר ממתי שהלך לישון והוא כבר נס לעבודה.

הלב שלו רטט לרגע, כי הוא שמע צעד מאחוריו, המון-סוף תמיד מסתובב מהר ולא חושב לרגע אם לשקוע. מולו ראה את החלון שמעל לתחנת הרדיו שלו פתוח. הוא ניגש אליו, והסתכל החוצה לצדדים. הנה המספרה, הנה עוברי אורח, הנה חתול וכמה יונים, הנה אהוד ברק עושה כושר, ואוטו שתקוע באמצע הכביש כי הוא מנסה להחנות ברוורס בחנייה מול החנות 24/7 הזו, והנה כלב משתין ויותר על איזה ספסל והנה נהג טוסטוס עוקף את הרכב שמנסה לעשות רוורס כבר כמה דקות ותוקע את התנועה, והנה אהוד ברק, והנה עוברים אורח, והנה הכלב שממשיך את צרכיו, והנה כמה אנשים שמתגודדים סביב הרכב שמנסה לעשות רוורס ודופקים לו על השמשה שכשאני מסתכל עליה עכשיו היא נראית שחורה והאלה שלא רואים את מי נוהג ויושב בה, מתאים לפוליטיקאים, והנה אהוד ברק והנה הכלב שסיים את  צרכיו על הספסל ניגש אליו ואהוד מחבק אותו ובא להמשיך בדרכו יחד עם איזה איש שב"כ, הם הולכים בדרך לצד הנגדי של הרבבות שהתגודדו סביב הרכב שמנסה להחנות כבר מעבר לזמן נורמלי.

חשבתי שזה הרכב של ברק או קשור אליו אבל לפתע שמעתי צעד מאחורי, הסתובבתי בתקיפות וראיתי שדלת השירותים נפתחה, הסתובבתי ואז שמעתי פיצוץ מבחוץ ורעידת אדמה קטנה שליוותה אותו והפילה לי עוד כמה דפים על הרצפה. החזרתי את מבטי לחלון וראיתי שכלום לא קרה, הרכב שניסה להחנות שעה כבר ליד החנות, הצליח. ואהוד ברק נעלם ואיתו גם כל ההמון הרב שהיה, אז בכל זאת מאיפה כל הפיצוץ הזה? הרהרתי והלכתי לעבודה. הספה בסלון הייתה ירוקה ושולחן עץ אלון נמוך הונח מולה ומול שידת הטלוויזיה, לא הייתה לי טלוויזיה אבל המקרן היה עושה לי עבודה מעולה, אהבתי לשדר אליו וידיאו מהטלפון אבל הטלפון שלי ברח ממני לפני שנים, כיום הקיר מלא קורי עכביש ואבק והמקרן השחיר מהעשן. התיישבתי על הספה ופשוט צפיתי בקיר כמה שעות, ואז קמתי והלכתי לעבודה.

המון-סוף עמד במרכז דירתו דקה ארוכה ובסיומה ניגש למקלחת, הוא פתח את זרם המים החמים, המתין ופשט באטיות את הבגדים והסתכל על כל ערוותו ונכנס לאט לאט אל תוך הזרם שהגיח מעליו, הוא שתף עצמו עד העצם לפני שהתחיל עם השמפו האדום, איתו חפף שוב ושוב על הראש ואז כששתף מעליו את השמפו פתח את בקבוק הסבון הכחלחל וריח יסמין חזק השתלב עם הדי המים החמים. המון-סוף סיבן עצמו טוב טוב ושתף עצמו לאחר מכן עוד דקות ארוכות מאד עד אחרון טיפת המים החמים שנותרה. הוא הסתכל על השעון הגדול וראה את השעה, חשב- הנה, הולכים לעבודה. התלבש מהר, הסתרק יפה, התבשם בדורדורנט ונעל את נעלי ה'בלנסטון' החומות שלו. ניגש לדלת המחסן והחל להוציא ממנו ארגזים וכל מיני חפצים גדולים וקטנים והחל להניח אותם בערמה זה על זה בצורה מסוימת עד שהוא "בנה" לעצמו ספסל מכל הארגזים והחפצים ולא הוא לא התיישב עליה, רק נשען והחל להרים את הגבה הימנית ולאחר מכן את הגבה השמאלית, תוך כדי שהוא מרים את הגבות הוא ממצמץ בעיניים ומנסה גם תוך כדי למחוא כפיים ואפילו להחליף תנוחות בהישענות על ספסל הארגזים, ככה דקות ארוכות, ואז המון-סוף שמע צעד מאחוריו אז סובב את מבטו וראה את תחנת הרדיו שלו דלוקה ורחשים בוקעים ממנה: "חרשחחרשח" המון רב הסתכל על השעון וראה שהמחוג הוא 1 בלילה, והגיע הזמן ללכת לעבודה אז הוא הפשיל את השרוולים שם כובע מצחייה הפוך על ראשו, ענד טבעת אדם ושרשרת חוט בצבע עפרת, מתחת הכיור הוציא דלי צבע בצבע שקוף אך מחזיר אור בחשכה, כיבה את האור וניגש למלאכת הצביעה. עם מברשת גלילה גדולה הרביץ משיכות ארוכות לכל אורך הקיר שבסלון, למעלה למטה והצידה ישירות לפרוזדור, שבו צבע בכל סנטימטר בקיר. וככה המשיך המון-סוף לצבוע את כל ביתו בצבע שקוף מחזיר אור, וכשסיים כל ביתו היה מואר בצבע זהב צורם שעליו המון-סוף הספיק להתענג רק שלוש דקות אחדות.

שמעתי צעד מאחוריי וראיתי שאור יום מתחיל לצוץ לו מבעד לזגוגית החלון, הדירה הייתה חשוכה מאור היום שהתנגש בצבע השקוף המחזיר אור שעוד רגע ויתפוגג "חרשרשחשר" נשמע מכיוון תחנת הרדיו, השעה כבר מאוחרת, צריך ללכת למשמרת.