חיוך של השלמה - לבמת הדיון של נורית ליברמן

חיוך של השלמה

היה זה חורף קשה במיוחד

עבים כבדים חבקו את צווארה.

מבעד לענני הגשם האפורים

הביטו המלאכים אל העולם של מטה

אל הקרובים לה מכל

המרקדים במחולות עולזים

כתמול שלשום

כמו מאום לא קרה.

ודמעות המלאכים ביכו את בדידותה

ממטרים עזים כיסו את פני האדמה.

וייקחו המלאכים מכחול טבול בצבע לבן

ויצבעו את העבים אחד אחד

שעה אחר שעה, יום אחר יום

ויעמלו במסירות רבה על מלאכת הצביעה

עד אשר עמדו כך בהשתאות רבה

מול תמונת העבים החדשה.

וידעו כי באה השעה.

ויקרבו המלאכים אליה וילחשו באוזנה

עתה משראינו את כל התמונה

ברי לנו שאין כל חדש בחייך עתה

הכל עניין של הגדרה

את הבדידות החליפי במילה: "לבד"

כי זו הקארמה שלך מיום הלידה.

אין חדש תחת השמש, ידעה

ובין העננים ישבה בנינוחות גמורה

ידיה מונחות בשלווה

ועל שפתותיה

חיוך של השלמה.