סיפורים

חי לכתוב,דף נוסף המספר בין היתר על הנזי וגרטה

מתיוס מאיפה הגיע ילד הקוקוס הזה מישהו יודע?
בטח ירד מהעצים,והשנים גיחכו ביחד כשפניהם לובשות ארשת ביטול ולעג אופיינית למתבגרים.טום היה בן 16 מדטרויט וחברו מתיוס בן ה17 ישב חצי עולם משם ביוהנסבורג ,כבר שנתיים הם מדברים זה עם זה כמעט כל יום דרך הסקייפ אחרי שהכירו בפייסבוק וכבר שעה ארוכה הם משוחחים שוב."רצח הילד הפנימי שבנו" אמר שוב בלעג טום לחברו, במקום ממנו אני בא לא כדאי להסתובב עם ילדים  פנימיים ומומלץ לא לדבר עליהם,אחרת תמצא את עצמך באיזו פנימית הכי קרובה אליך,במקום זה כדאי ומומלץ להסתובב עם שרירים בנויים טוב והניף את ידו הימנית מנפח את שריריה התפוחים פרי אימונים מאומצים בני שנים רבות בחדר הכושר השכונתי.dude,עשו אצלנו אולימפיאדה כבר,אף אחד לא הזכיר לפני,תוך כדי ואחרי שכבר שנים אנחנו זוכים במדליית זהב עולמית מדי שנה במעשי רצח,מול רוצחים דוד כנראה חייבים להיות ספורטאים טובים.אחי,אמר לו טום כמעט בהתלהבות קראתי אתמול באינטרנט שזה משהו כמו עשרים אלף בשנה אצלכם.
מתיוס השתתק,אביו נרצח מול עיניו בהיותו בן 10 בצומת ראשית שבעיר על ידי אחד שירד מרכבו וביקש ממנו כמה רנדים וכשסירב יצא חברו מרכבם וירה בו מטווח קצר מרובה הציד אותו החזיק.השנים כך נזכר מתיוס אפילו לא מיהרו להימלט מהמקום במקום זאת הם פרצו בצחוק מולו כשאחז בידו של אביו תוך שהוא ממרר בבכי ,חרא של אבא היה לך הם אמרו לו כשתגדל עם אמא שלך תזכור תמיד שכשמבקשים ממך עזרה צריך לעזור.תום שראה את מצוקת חברו שמעבר לים שהתנתק לרגע מן העולם הבין לאן גלשו לפתע מחשבות חברו שתק איתו וכשמתיוס שב לחייך אמר בן זונה הלוטוס הזה ,על רצח הילד הפנימי הוא מדבר,שידבר על רוצחים על פושעים נראה אותו.זהו דוד,כנראה לזה הוא מתכוון,שכולנו רוצחים ופושעים,רוצחים אחד את השני.

נמאס לי הנזי ,נמאס לי מהכל ,הוא צודק במשהו הלוטוס הזה שמסתובב בהולנד נמאס ללבוש כל יום מסיכה חדשה ולצאת לעולם
כל הזמן להסתיר מה באמת אני מרגישה מה אני באמת חושבת "רק שלא יגלו" "להיות כמו כולם" "להתבגר". 
עזבי גרטה עוד יהודון בטח,רק להם תמיד יש בעיה עם העולם,תמיד הוא לא מוצא חן בעיניהם תמיד מסתכלים על מה שלא בסדר ותמיד מרגישים איזה צורך לשנות אותו רק כי לא אוהבים אותם כמו שהיו רוצים שיאהבו אותם.
די הנזי,כינויו של הנס בן השש עשרה בפי חברתו בת כיתתו ,אתה מתחיל לדבר לא טוב אני דוקא מתחילה להתחבר למה שהוא אומר.מה הוא אומר גרטה? עוד לא שמעתי אף מילה.
זה  מפני שאינך עוקב ולא מתעניין, התפרסמה באיזה עיתון תוכנה של שיחה אחת איתו שהיתה לאיזו עיתונאית היום ,כשצץ שוב באיזו פינה חדשה בהאג אחרי הפיגוע אתמול בערב הוא אומר דברים פשוטים שאנחנו נולדים לחברות שממיתות בנו כל צד יוצא דופן את כל המיוחד שבנו הוא מדבר על הגבריות והנשיות שהפכו לערך המרכזי בחיינו, על הקונפורמיות שכולם מרכינים בפניה את ראשם, על עולם שבו כולם מגיל צעיר חיים בחרדות קיומיות וגם עסוקים כל הזמן בהשקעת מאמצים להסתיר אותן ,על איש איש לגורלו,
על רגשי נחיתות מצד אחד שמתפתחים מהר מאוד בבתי הספר אצל פחותי הכשרונות המרגישים שעתידם חסר ערך, ומנגד על רגשי ההתנשאות שיש באלה ברוכי הכישרון ועל רגש הקנאה המשתולל בכל מקום ושורף כל חלקת חיים טובה ,ועוד הרבה דברים מעניינים.אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מעוניינת לקחת חלק במין משפט כזה.כתוב בעיתונים שאין סיכוי שמין משפט כזה באמת יתחיל ושה שופטים שאישרו אותו כבר יממה שלימה תחת חקירות כבדות אבל הלוטוס המוזר הזה נשמע בטוח בעצמו לעיתונאית.גרטה ,אמר לה הנס, אין לי מושג על מה את מדברת, אני מרגיש טוב עם עצמי בעולם הזה,יש לי משפחה אוהבת ותומכת חברים טובים ואותך ומה שלא בסדר אז לא בסדר אין לדעתי הרבה מקום לשלימות בעולם החיים דורשניים ,מתישהו אדם צריך להתחיל להרויח את לחמו וכספו ולהיות עסוק בכך ועבודה מה לעשות לא כרוכה במיוחד במילה אושר כמו שהמוזר הזה מרבה לדבר עליה .איפה כתוב שלכל אדם הזכות לאושר או החובה לדרוש אותו.הסתכלי על בעה"ח למשל איך כגורים הם מלאי שמחת חיים ומשחק ואיך מהר מאוד היא מתחלפת במאבק אחד גדול של שרידה,חיפוש אחרי מזון הגנה עצמית ועוד מילוי שאר אינסטינקטים.אבל אנחנו לא בדיוק כמו כל בע"הח קטעה אותו גרטה
סוג של ,אחותי ,סוג של,ולא הרבה יותר מהם ולמעשה גרטל בהרבה דברים פחותים מרובם,אין בטבע יצור אחד הקוטל את בן מינו ומינים אחרים בסדר גודל שאפילו מתקרב למה שאנו עושים.נו,חייכה אליו גרטל זה בעצם מתקרב מאוד למה שהוא אומר.השניים פסעו ברחובות מינכן כבר שעה ארוכה,שניהם היו תלמידי בית הספר התיכון למחוננים בעיר והם היו בדרכם ממנו לבתיהם ,הנס אני תמיד אראה את הילד שבתוכך ובתוכי אני מקוה שתמיד תראה בעיניי את הילדה שבי
כי כולם מזמן עיוורים לה והיא באמת כך אני רגישה הולכת ונסגרת הולכת ומתה.אני רוצה להיות מאושרת הנס ואני מרגישה שאני רק בת שש עשרה אבל כבר עסוקה בלשקר כל הזמן לעולם בלהראות פני מאושרת,אז מה יהיה עוד עשר שנים עשרים שנה שלושים שנה!
תעזור לי הנס תעזור לי אני הולכת כל יום לאיבוד.הנס חיבק בעדינות את חברתו אל גופו עוטף אותה בזרועותיו.אני פה גרטי אני פה.

תגובות

גלי צבי-ויס / התרחשויות / 22/10/2019 05:47
יום טוב צבי / מחשבות והרהורים / 23/10/2019 06:42