חזרה ליצירות
שירים

המעיל הכחול=סיפור שיר

יצחק אור | (28/11/2019 19:17) | 120 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

נושק לצעיפי עינייך, להסתיר את הדמעות
גבי אל הסלע המתריס כאבים בבשרי
כמו לועג מצע גופי לגופך, הנענה
ונבלעו והתערבלו להם הכאבים, אל גופי המעונה

עוטף אותך במעיל הכחול, רב הכפתורים
נושם את ניחוח קפה הפרידה מחמודותייך פעמונים
מנסה למחוק בחיוך, את כל המכאובים
לנצח את הקור, את הגעגועים

חוזר ומביט בך בעיניים כלות
בבשרי המורד , הזועק נואשות
"ביתך ביתי, ביתי ביתך"
אני סיירת אהבים בגופך, אל תלכי
חוזר ומוחה בסתר, הדמעות- שלך, שלי

מרחוק לעגו אורות העיר, עת פרידה
ידי בידה, כמו גזר דין, בדרך לתחנה
עיני בשעון הנורא, במחוגים חסרי הרחמים
חזר ופגע הקור, הותרתי לה המעיל הכחול, מרובה הכפתורים

חלפו ימים, ירחים , שנים ולילות געגועים
אט אט דהתה דמותה בחרב המרחקים
-בחלוף כעשור, חבילה בתיבת המכתבים
פתק מצורף, "המעיל כבד אהובי, שולחת באהבה,, את הכפתורים"

תגובות

אהובה קליין / יצחק אור היקר. / 29/11/2019 05:37
גלי צבי-ויס / עוטף אותך במעיל הכחול, רב הכפתורים / 29/11/2019 06:28
יום טוב צבי / זו האהבה / 29/11/2019 07:00
אודי גלבמן / סיירת אהבים בגופךממתי / 29/11/2019 19:26
נורית ליברמן / מעיל הכחול, רב הכפתורים / 29/11/2019 23:28
עליזה ארמן זאבי / השתלשלותו של מעיל כחו� / 30/11/2019 11:50
אורנה / פרידה תמיד קשה היא. שיר יפהפה וכובד הכפתורים / 30/11/2019 12:40
מרק ידן / עוטף אותך במעיל הכחול / 01/12/2019 11:06
חזרה ליצירות